השופטת עפרה גיא

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה דנה בתביעתו של אב נגד בתו, במסגרתה ביקש להורות לבת להחזיר לו סכום של 185,000 שקל.

מה תבע האב?
האב טען ש כ-54,000 שקל הוא הלווה לביתו עבור  עורך דין עבורשייצג אותה בהליך הגירושין .
82,000 שקל הוא נתן  לה לדבריו עבור רכישת דירה.  כ-47,000 שקל הוא העביר לה לתשלום למתווך ובוסף  שילם עבור שיפוץ הדירה.
כל הכספים, לטענתו ניתנו כהלוואה אותה ציפה לקבל בחזרה.

טענת הבת:
הבת הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה בעקבות מחלוקות על רקע חינוך בנותיה.

היא טענה כי אביה אכן שילם לעורכת הדין שייצגה אותה בגירושין, אולם אינה יודעת גובה התשלום וכי הסכום שולם בשנת 2013 תמורת ויתורה על חלקה בדירת אמה.

בהתייחס לתשלום בסך 82,000 שקל, הנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה לה על ידי אביה כסיוע ברכישת דירתה. עוד היא טענה כי אילו הייתה יודעת שתיאלץ להחזיר לו את הכספים, לא היתה לוקחת על עצמה את העניין שכן אין לה יכולת כלכלית לעשות זאת.

בשאלת הכספים לשיפוץ, היא טענה  כי אביה טיפל בעניינים בעצמו ומידר אותה מכל מידע בעניין.

מה פסקה השופטת:
השופטת גיא חלקה את הכרעתה לשתי שאלות: גובה הסכומים שהועברו לנתבעת, והאם מדובר בהלוואה או במתנה.

לשאלת הסכום -  השופטת ניתחה את הראיות וקבעה כי האב למעשה העביר לבתו סכום כולל כ-139,000 שקל.
עיקר ההפחתה נעשתה מאחר שלא הובאו ראיות משכנעות לגבי תשלומים על שיפוץ הבית, מעבר לתשלום של כ-5,000 שקל.

לאחר מכן ניגשה השופטת לשאלה המרכזית והבהירה כי באופן כללי, כאשר מדובר בהעברות כספים בתוך המשפחה, ההנחה היא – בניגוד לכספים שאינם בין בני משפחה – כי מדובר במתנה, או במילים אחרות ביחסים שבהם "המעביר דואג לרווחת הנעבר".

מכאן השופטת הבהירה כי האב הוא שצריך להוכיח שמדובר בהלוואה – דבר שהוא לא הצליח לעשות.

כך למשל, השופטת הבהירה כי בכל הקשור לסכום עבור רכישת דירה, דובר על "גרסה מול גרסה" ולא הוצגה אף אסמכתא שתלמד על הלוואה. כמו כן, השופטת ציינה כי האב אף הודה שנתן לבתו ואף ליתר ילדיו, מתנות בסכומים לא מבוטלים ומעולם לא דרש אותם בחזרה.

בתוך כך האב טען כי בתו "כל השנים היתה שקרנית", אך השופטת, שהציגה את חקירת האב בבית המשפט, ציינה כי "מהאמור בפרוטוקול מתברר כי התובע התנהג כמו אב טוב, דאג לבתו כשהיתה במצוקה באותה העת לגישתו ובחר לסייע לה באמצעות סיוע ברכישת דירה. התובע העיד כי בתו שקרנית ונראה כי לו אכן כך הם פני הדברים, היה דואג להחתימה על מסמך הלוואה".

על בסיס הראיות, או ליתר דיוק היעדרן, נקבעו מסקנות דומות גם לגבי יתר הכספים שבמחלוקת. בנוגע לשיפוץ, מעבר להפחתת הסכום, השופטת שוכנעה שהאב אכן היה דומיננטי בעוד שהבת כלל לא היתה מעורבת.

האב חויב בהוצאות הנתבעת בסך 7,500 שקל.