דג נסראללה

ממצאי הדוח שביצעה עבור המשרד החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מצביעים על שינוי לטובה - ככל הנראה, כתוצאה מכניסת תקנות הדייג החדשות ומצד שני, המשך מגמת התחממות הגורמת לתנאים קיצוניים • באחרונה אושרה החלטת הממשלה להרחיב את תכנית הניטור בסביבת הים התיכון.

תכנית הניטור הלאומית של ישראל פועלת במימון ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ומבוצעת על-ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. בכל שנה, מפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח הניטור ובו מוצג מידע על השפעות שינויי אקלים, זיהום ים והמגוון הביולוגי בים.

יעד הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית, ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית, שמירה על המערכת האקולוגית וניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.

בשנת 2017 בוצע לראשונה ניטור לאחר כניסת תקנות הדייג החדשות, אשר נכנסו לתוקף בספטמבר 2016. במסגרת התקנות, הורחק דייג המכמורת בדרום הארץ לעומק של 40 מטר ויותר, ונאסר דייג מכמורת במים רדודים.

ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה: "ממצאי הדוחות מעידים על חשיבות הניטור הלאומי ככלי לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית, וכן על הקשר ההדוק בין שמירה על הסביבה הימית לבריאות הציבור. מהממצאים עולה אפקטיביות הפיקוח והרגולציה הנעשית כיום על-ידי המשרד, לצד האתגרים הרבים בסביבה הימית. החלטת הממשלה להרחיב את תוכנית הניטור בסביבת הים התיכון תסייע רבות לשיתוף פעולה רחב הנדרש להתמודדות בהמשך". 

בין הממצאים של דוח הניטור:

  • מגוון ביולוגי: ממצאי הניטור מצביעים על הסרת החשד למגמת עלייה באצות רעילות בדרום הארץ, שנצפתה בשנת 2015. בהרכב חברת החי בקרקעית הים חלה ירידה מדאיגה במספרם של שני מינים של תולעים רב זיפיות בעלות תפקיד חשוב במארג המזון בים כולו.
  • מינים פולשים: כשליש ממיני הדגים וכמחצית ממיני הסרטנים שנדגמו היו מינים פולשים, אשר נכנסו דרך תעלת סואץ. בנוסף לכך, התגלו בישראל שני מינים חדשים של דגים שטרם נצפו כאן קודם לכן, אך דווחו לראשונה בטורקיה ולבנון בשנת 2012, שמקורם מים סוף: בינתן פורסקל (Red Sea goatfish) שנמצא גם באילת ומין של אנשובי שחי בקריביים (Buccaneer anchovy).
  • נצפתה התאוששות של מיני דגים מקומיים ברצועת העומק הרדודה בדרום הארץ, לצד ירידה משמעותית בנוכחות של דגים פולשים דוגמת הספמית הארסית (דג בעל עוקץ ארסי, הנקרא "דג נסראללה" בפי הדייגים). מצב זה מתאפשר ככל הנראה לאור כניסתן לתוקף של תקנות הדייג החדשות, המרחיקות את דייג המכמורת ההרסני לעומק הים. עם זאת, ייתכן והרחקת דייג המכמורת לעומק גררה עליה פתאומית בנוכחות סרטן פולש שנמצא ב-2017 במספרים גדולים באופן חריג במים עמוקים (80 מטר).
  • המשך מגמת ההתחממות: ממשיכה מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, בקצב מהיר משמעותית מתחזית ארגון האקלים העולמי. ממצאים אלה מראים, כי המערכת הימית בחופי ישראל נמצאת במצב לחץ מתמשך, כשהחי הימי המקומי נמצא בתנאים הקיצוניים ביותר בו הוא מסוגל לשרוד.
  • ירידה במזהמים ממפעלים: עומסי מזהמים מהזרמות של מפעלים לנחלים ולים צומצמו משמעותית לאורך השנים ומהווים מקור זניח לזיהום ים, זאת הודות למערך היתרי ההזרמה לים ודרישות הטיפול בקולחין בטרם הזרמתם לים.
  • ירידה בכספית בדגי מאכל בעכו: נרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בדגי מפרץ עכו – אם כי הוא עדיין גבוה ביחס לתקן למאכל וכן ביחס למצב בשאר חופי ישראל. הירידה בריכוז הכספית נובעת כנראה ממחסור במשקעים בשלוש השנים האחרונות, אשר האטו את תנועת מי התהום המזוהמים אל הים.
  • ריכוזי מתכות בנחלי החוף: הנחלים ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי הזנה. במרבית המקרים הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים בישראל וברשות הפלסטינית ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. 
  • נמשכת מגמת נוכחות חיידקי ביוב במוצאי נחלי החוף: הדוח כולל המלצה לבצע בדיקות בקטריאליות גם בחופים הבלתי-מוכרזים, במקביל לבדיקות בחופים המוסדרים המבוצעות על-ידי משרד הבריאות.
  • הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2017. הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי הלוויין של פיגמנט הכלורופיל, המעיד על פריחת מיקרואצות הצורכות חומר אורגני, זרחן וחנקן מהביוב.

יצוין, כי הממשלה אישרה באחרונה (23.12) החלטה משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הטכנולוגיה והמדע להרחבת התמיכה בתוכנית הניטור בים התיכון, במסגרתה 55.2 מיליון שקל יושקעו בהרחבת ניטור סביבת הים התיכון, והתוכנית תכלול את כל המים הריבוניים והכלכליים של מדינת ישראל - לאור הפעילות הגוברת של תעשיית הגז במים הכלכליים.