בגן יבנה בוחרים באור: מערכת החינוך סיימה שנה מורכבת ומלאת חוסן

שנת הלימודים תשפ"ד הגיעה לסיומה בגן יבנה – ולא היה זה סוף שנה רגיל.

אלפי תלמידים ותלמידות, הורים, מורים ומנהלים נפרדו השבוע מהמוסדות החינוכיים ברחבי המועצה המקומית גן יבנה, על רקע תקופה ביטחונית מתמשכת שכללה את מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא'.

לאורך השנה התמודדו התלמידים וצוותי ההוראה עם שגרה שהופרה פעם אחר פעם, אי ודאות, מתחים אישיים וביטחוניים, וריחוק כפוי ממסגרות הלימוד.

לרגעים נדמה היה כי כלל לא יתאפשר לקיים את סיום השנה כהלכתו – אך למרות הקשיים, מערכת החינוך בגן יבנה בחרה אחרת: בחרה להרים את הראש, להאמין, ולחתור לסיום ראוי, מלא תקווה ומשמעות.

מנהלי בתי הספר, הגננות, המורות, תומכות ההוראה ואנשי צוות נוספים הרימו את הכפפה – שינו תוכניות, התגייסו מהלב, השקיעו והובילו את מוסדות החינוך אל סיום מרגש.

בכל גן, בית ספר, חטיבה ותיכון נערכו טקסים, מפגשי סיכום ומסיבות סיום – בהם השתתפו הילדים בשירה, ריקודים, ברכות והופעות, תוך שהם מפגינים את החוסן האישי והקהילתי שהתפתח בהם לאורך השנה.

ראש המועצה, דרור אהרון, שיבח את ההתמודדות יוצאת הדופן של התלמידים:

"בני ובנות הנוער שלנו עברו שנה קשה, התמודדו עם מלחמות וריחוק מהחברים. למרות הכל, הם הצליחו להתרומם, ללמוד ולהתקדם. הבחירה לקיים סיום שנה היא בחירה באור, בתקווה, בילדים. חופשה נעימה ובהצלחה בהמשך מסע החיים."

מנהלת אגף החינוך, עינת פיליפסון, הוסיפה על התחושות המורכבות:
"מסיבת הסיום אינה מהות הכל – אבל היא רגע. רגע של סגירת מעגל. רגע של פרידה מהמסגרת, רגע שמרפא. לאפשר לתלמידים לעמוד על במה, לשיר, לרקוד ולהיפרד – זה מעשה של אהבה ושל חוסן."

שנת תשפ"ד בגן יבנה תיזכר כשנה שבה מערכת החינוך לא הרימה ידיים – אלא הרימה את הלב. שנה שבה הוכח שדווקא מתוך קושי – צומחים רגעים של תקווה, אחדות, והמשכיות.