כתבה: יוליה פריליק-ניב.  

קשה לשים את האצבע איך ומתי זה קרה, וכנראה של"איקאה" יש יותר מיד בעניין, אבל העובדות בשטח מוכיחות - אנחנו מאוהבים בעיצוב הנורדי או לפחות במה שאנחנו תופסים כעיצוב נורדי.

. Objects Collection של חברת Fritz Hansen הוותיקה, צילום: Ditte Isager

האסתטיקה הצפון-אירופית שנולדה ונפוצה בשוודיה, בדנמרק, בנורווגיה, באיסלנד ובפינלנד,פופולארית בארץ, ועוד ועוד מותגים סקנדינביים ונורדיים נמכרים כאן. אבל אם תשאלו את אביטל ברוידא - אדריכלית, כתבת עיצוב ואדריכלות ב-xnet ובעלת הבלוג Nordic Eye -היא לא בטוחה שהסגנון אכן תפס אצלנו באופן שבו הוא מתבטא בארצות המוצא. "שם זה נראה טבעי, קשור ושייך, כי יש בסיס ומורשת. אצלנו מדובר בפרשנויות כאלו ואחרות".

מאירופה באהבה

ראשית ניקח צעד לאחור ונשאל, מה מאפיין את העיצוב הסקנדינבי והנורדי. "הסגנון יצא לאור בעולם בשנות ה-50, בעקבות תערוכת עיצוב שהתקיימה בארצות הברית", אומרת ברוידא. "זה יותר ממשחק של שחור-לבן, יותר מטפט עם אלמנט גרפי ויותר מדגלונים בחדר הילדים. הוא ממש לא קר ולא כל כך נקי וסטרילי כמו שמייחסים לו. יש בו המון טקסטיל, המון טקסטורות והמון חומרים טבעיים ואמיתיים, עבודות מלאכה וגם הרבה צבעוניות הנובעת מתתי גוונים. מה שמיוחד בעיצוב הנורדי הוא שימושיות, פשטות ונגישות. שימושיות חשובה כי החורף באירופה ארוך והאנשים מסתגרים בבתים; בפשטות הכוונה לחומרים הפשוטים והטבעיים שהיו תמיד בנמצא, כמו עץ, צמר, עור וכדומה, אולם התוצר הסופי מורכב ובעל טקסטורות עשירות. מספיק להתבונן ברהיטים של המעצב הדני ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen), של המעצב הדני הנס וגנר (Hans J Wegner) ושל חברות ותיקות כמו Fritz Hansen וכדומה, כדי להבין את התחכום הטמון בכל פריט; ובנגישות הכוונה היא לנגישות כלכלית, כיוון שעיצוב נורדי החל מתפיסת חיים סוציאלית, ובארצות המקור שלו הרהיטים לא מעטרים רק בתי אמידים, אלא נמצאים בכל החללים, גם במוסדות ציבוריים – בתי ספר, כנסיות, משרדים וכך הלאה. זה כמובן קשור לחינוך לאסתטיקה, כי היא חלק בלתי נפרד מעיצוב נורדי, וכאן טמון ההבדל בין התרבות שלנו לשלהם. החינוך הוא העניין הכי משמעותי ועיקרי, כך שלא באמת נוכל להיות עוד מדינה שבה רווח עיצוב נורדי. אין לנו את הידע, המורשת והחינוך לכך. מה שקרה לעיצוב הזה בארץ הוא עצוב בעיני".

שימוש בלבן ובחומרים טבעיים ובהירים, עיצוב ים תיכוני של גרבסוני. טולמנ'ס

לדברי ברוידא, קרו לנו שני תהליכים שהביאו לכאן מבול של עיצוב נורדי: נפתחו המון חנויות פיזיות ומקוונות שמייבאות אביזרים ורהיטים ממותגים נורדיים, שהחליפו במידה רבה את העיצוב הכמעט-רק-איטלקי שיובא לארץ, ובמקביל נוצרו התאמות מקומיות שלא לומר חיקויים. "כמו במקרים רבים אחרים, הטרנד העולמי הגיע אלינו באיחור של כמה שנים וללא ספק הוא תפס, אבל לרוב מדובר במחירים גבוהים מאוד ולא נגישים לרוב הציבור, בניגוד למה שקורה בארצות המקור. מה שנגיש עבורנו זה בעיקר 'איקאה'", מסבירה ברוידא, "המחירים הגבוהים הובילו לתהליך השני שקרה – אדפטציות מקומיות. כדי לאפשר לציבור הרחב להכניס הביתה את הטרנד, חל תהליך של רידוד והוזלה של העיצוב הסקנדינבי וזה חבל".

מנורת PH5 מבית LOUIS POULSEN הדני ממחישה היטב את הגוונים הנורדיים, לא רק שחור-לבן. צילום: יח"צ. להשיג בקרני תכלת

איך הוא תפס כל כך אצלנו, מדינה כה שונה?

"העיצוב בישראל הוא מראש אקלקטי ובנוי ממיני מאפיינים שונים –לבנטיני, ערבי, ים תיכוני, אירופי בשלל סגנונות וכך הלאה. העיצוב האיטלקי שלט כאן ביד רמה במשך עשורים והוא באמת יותר נכון לנו, כי יש בו מאפיינים ים תיכוניים והוא מתאים לאופי שלנו: הוא גדול, בעל נוכחות בחלל ומוחצן. העיצוב הנורדי הרבה יותר צנוע בתפיסתו, כך שגם אם נדמה שאימצנו בחום את ה-shift לעיצוב הנורדי, הרי שזה ממש לא בבחינת ללכת all the way. האם זה נראה אותנטי בבתים שלנו? לדעתי לא, אבל הוא בהחלט יישאר איתנו עוד שנים".

העיצוב ישראלי, ההשפעה נורדית. עיצוב פנים: ורד בונפיליולי. פרזול וידיות: דומיסיל. צילום: איתי בנית

לסיום מציינת ברודיא, שדווקא בארצות המקור הנורדיות חל שינוי משמעותי שיצר בלבול גדול גם אצלם וגם במדינות שבחרו לאמץ את הסגנון: העיצוב הסקנדינבי נפתח לעולם והפך לסגנון בינלאומי, והחברות הוותיקות היו חייבות להתעדכן כדי להמשיך ולהיות רלוונטיות, ולכן פתחו את השורות לשיתופי פעולה חובקי עולם, עם מעצבי על מאסכולות שונות, והוסיפו עיצובים חדשים שהתרחקו מהקו המסורתי. כך שכבר אי אפשר לדבר על עיצוב סקנדינבי או נורדי כמקשה אחת, והוא כולל בתוכו אלמנטים שונים וכיוונים מגוונים.

מוצרי טקסטיל רכים וטבעיים של המותג הדני Fabelab . צילום: באדיבות Shuuga . להשיג אצל Shuuga design

אחת המגמות כיום היא כניסה של עיצוב מהמזרח הרחוק ואגן הים התיכון לתוך העיצוב הנורדי, ודווקא השילוב הזה מתאים לנו יותר כי יש נקודות ממשק – למשל מלאכות היד והחומרים הטבעיים. "כדי לסיים בנקודה אופטימית, אני מאמינה שהיחס לתאורה ולאור הוא נקודת הממשק שלנו לעיצוב הנורדי, שמאפיין מדינות קרות, חשוכות ברוב השנה, מבודדות ומרוחקות. אנחנו יכולים לאמץ את הגישה שלהם לתאורה רכה, מקומית, שמגדירה אזור מסוים ויוצרת אווירה, במקום אור גדול וחזק ששוטף את כל החלל", אומרת ברוידא.

גוף תאורה בסגנון נורדי מאופק ונקי. "כלי אור" רמת השרון

התאמה ים תיכונית

ליאת הדס, בעלת משרד לאדריכלות ולעיצוב, פרסמה לאחרונה את הספר "חיים ים תיכוניים" (הוצאה עצמית,www.liathadas.com), שמאגד בתוכו סיפורי11 בתים ומקפל בתוכו השקפת עולם של חיים ים תיכוניים עם חיבור עמוק למקום, לאקלים, להיסטוריה ולתרבות. הדס מאמינה שעיצוב ים-תיכוני הוא בדיוק מה שמתאים לבתים שלנו, במקום העיצוב הנורדי שאימצנו בלהט רב מדי.

מה זה אומר עיצוב ים תיכוני - Mediterranean Chic?

"ים תיכוניות היא לא רק הגדרה אזורית או אקלימית, אלא תרבותית.אורח חיים שהתעצב על ידי הקשבה לטבע, סנכרון עם עונות השנה והענקת חשיבות לחיי קהילה ומשפחה. חיים ים תיכוניים מקדשים את ההנאות הקטנות, את השמחה שנובעת מחוויות חושיות, מטעמים, מצלילים ומריחות שעוטפים את הבית ואת החצר, ומהאנשים הקרובים.אנחנו חיים במקום מופלא, המהווה נקודת חיבור וגשר גיאוגרפי בין תרבויות, אנשים והשראות, שחלפו כאן לאורך ההיסטוריה ועיצבו את אורח החיים שלנו. מזג האוויר הנוח והממוזג לאורך רוב השנה יצר תרבות של שפע ונוחות.

פרויקט בסגנון ים תיכוני של ליאת הדס, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב, מחברת "חיים ים תיכוניים". צילום: אביב קורט

עיצוב ים-תיכוני התפתח מסביב לאגן הים התיכון: מטוסקנה באיטליה, דרך פרובאנס בצרפת, חופי ספרד, צפון אפריקה, יוון וישראל.כשהמכנה המשותף לכולם הוא קשר למקום.

מהם המאפיינים, החומרים, הצבעים? 

"הבנייה האופיינית מסביב לאגן הים התיכון היא של בתים בעלי פתחים גדולים, שמחברים את הפנים והחוץ, מטשטשים את הגבולות ומאפשרים לבריזה לעבור ולצנן את הבית. חללי מעבר, כמו מרפסות מקורות ופרגולות, הם בעלי תפקיד כפול של הרחבת אזורי הפעילות ויצירת חיץ בין השמש הקופחת בחוץ לבין פנים הבית המוצל", אומרת הדס.

בית בסגנון יווני-ים תיכוני. ריהוט ואבזור: פנטהאוז רהיטים, תכנון ועיצוב: האדריכל נסטור סנדבנק.  צילום: איתי סיקולסקי

רחל ורשבסקי, אדריכלית ומעצבת פנים, מסבירה כי "האדריכלות והעיצוב הים תיכוניים התפתחו כדי לתת מענה לתנאי המזג אוויר השוררים באזור, לכן נמצא שימוש נרחב בצבע הלבן, בגגות שטוחים המונעים הצטברות של חום ובפתחים גדולים שנועדו לאפשר לבריזת הים לעבור. בנוסף נעשה שימוש נרחב בלבן ובגווני ירוק, כחול וטורקיז - שמקור השראתם הוא מהים - וכן רצפות מצוירות וקשתות, השראה מהטבע ושימוש בחומרים מהטבע, בהם עץ טבעי משויף ומגולוון, במבוק וכדומה".

פרויקט בסגנון ים‑תיכוני של ליאת הדס, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב. צילום: אביב קורט

טפט אליטיס של RENBY בצבעוניות של אגן הים התיכון

הדס וורשבסקי מונות עוד כמה מאפיינים מהותיים:

עובי הקירות – לבידוד, שמירה על קרירות בקיץ ועל החום בחורף. "את הקירות העבים של פעם מחליפים כיוםבלוקים מבודדים", אומרת הדס.

שילוב אלמנטים עם מים - להפחתת חום ולהוספת לחות באזורים יבשים ומדבריים.

תקרות גבוהות – ליצירת סירקולציה של אוויר.

חצרות פנימיות - חלל שבדרך כלל משותף לכמה שכנים ונסתר מזרים, בעל פונקציות רבות ומרחב מוצל ברוב שעות היום.

התחשבות בכיווני אוויר - התייחסות תכנונית לשמש ולרוח.

מרפסת – "בתחילת שנות ה-20, כשהעולים מאירופה החלו לבנות את היישוב היהודי בארץ, הם הבינו שהדבר היחיד שיעזור להם לצלוח את הקיץ הישראלי יהיה מרפסת,שבה ישבו לעת ערב.למען המרפסת הם אפילו היו מוכנים לוותר על חדר בבית. עם השנים, הפיתוי גבר ורובם העדיפו לסגור את המרפסת לטובת הרחבת הבית. היום המגמה התהפכה,ורבים מבקשים להחזיר לבית את חלל הביניים, שמאפשר לקיים גם בעיר חיים של out doors ולאמץ את אחד העקרונות הבולטים בסגנון החיים הים תיכוני", מציינת הדס. ורשבסקי מוסיפה כי המרפסת מאפשרת תחושה של חופשה בבית.

גינת בית מעוצבת בסגנון יווני-ים תיכוני, ריהוט ואבזור פנטהאוז רהיטים. אדריכל נסטור סנדבנק, צילום: איתי סיקולסקי

לדברי הדס, העיצוב הים-תיכוני הוא בדיוק מה שמתאים לנו בארץ, הרבה יותר מהנורדי. "עיצוב ואדריכלות הם גם שאלה של זהות והזדהות. אני מאמינה שהחיבור של האדם למקום חשוב. הארץ הקטנטנה שלנו בעלת עבר עשיר ומלא בהיסטוריה ובהשראה אדריכלית מגוונת", היא אומרת.