הטור השמיני שלי: כִּפּוּרִּים שֶׁלִּי -דן וקנין

הטור השמיני שלי/כִּפּוּרִּים שֶׁלִּי -דן וקנין

כְּשֶׁהָיִּיתִּי קָטָן שָמַעְּתּי הַרְּבֵּה סִּפּוּרִּים
עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִּים.
שָמַעְּתִּי שֶׁאֱלוֹהִּים עוֹשֶׁה חֶשְּבוֹנוֹת,
וּמַעֲנִּיש כָל אֶחָד לְּפִּי הָעֲווֹנוֹת.

ראיתי תְּמוּנָה שֶׁל סַבָא זוֹעֵּף,
יוֹשֵּב כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִּין מַאֲכֶלת.
מוּלוֹ, מֹאזְּנַיִּם כָאֵּלֶה מִּפַּח בוֹהּק,
וְּהוּא שוֹקֵּל עֲווֹנוֹת כְּמוֹ בַמַכֹולֶת.
הַסַבָא יוֹשֵּב עָטוּף גְּלִּימָה מָרוֹקָאִּית
וּלְּרַגְּלָיו נַעֲלֵּי בַיִּת עִּם שְּפִּּיץ.

כָל חוֹטֵּא מְּקַבֵּל מַכָה בַאֲחוֹרִּיִּים,
וְּכָל אִּיש טוֹב מְּקַבֵּל כוֹס מִּיץ.
כָךְ האֱמַנְּתִּי וְּחָשַבְּתִּי בְּיַלְּדוּתִּי
וְּאוּלַי גַם כַמָה שָנִּים כְּנַעַר צָעִּיר.

לֹא רָצִּיתִּי שֶׁאֱלוֹהִּים יִּרְּשֹם אוֹתִּי
וְּנִּיסִּיתִּי לִּהְּיוֹת יָשָר וְּזהיר.
עִּם הַזְּמַן כְּשֶׁגָדַלְתִּי וְּהֵּבַנְּתִּי יוֹתֵּר,
הִּתְּחַלְּתִּי לְּהַבְּחִּין בְּהַרְּבֵּה רְּשָעִּים.
הֵּבַנְּתִּי שֶׁאֱלֹהִּים הוּא לֹא שוֹטֵּר,
וְּלֹא מַמָש מעניש על פְּּשָעִּים.

הֵּבַנְתִּי שֶׁיֵּש בֵּינֵּינוּ הַרְּבֵּה תְּמִּימִּים ,
שֶׁהָרְּשָעִּים אוֹכְּלִּים אוֹתָם בְּלִּי מֶלַח.
הַתְּמִּימּים נִּכְּנָעּים מפחד לאַ לּימִּים
וֶאֱלֹהִּים רוֹשֵּם אֶת זֶה עַל הַקֶּרַח.

בְּעֵּרֶךְ מֵּאָז שֶׁסִּיַימְּתִּי את הַצָבָא,
אֲנִּי כְּבָר לֹא פּוֹחֵּד מֵּאותו הַסַבָא.
אֲנִּי פּוֹחֵּד הַרְּבֵּה יוֹתֵּר מֵּאֲנָשִּים,
שֶׁאֵּין לָהם אֱלֹהִּים אוֹ עונָשִּים.

אֲנִּי פּוֹחֵּד מֵּאֲנָשִּים בְּלִּי מַאֲכֶלת
שחושבים שֶׁהֵּם בַעֲלֵּי המַכֹולת.
אֲנָשִּים שֶׁאֵּין אֱלֹהִּים בְּלִּיבָם,
הַמְּפַזְּרִּים רֹעַ וּשְּחִּיתוּת סְּבִּיבָם.

מִּבְּחִּינָתָם רֹעַ הוּא לֹא סִּפּוּר,
כִּי אֶפְּשָר לְּכַפֵּּר עָלָיו בְּיוֹם כִּפּוּר.
חֻלְּצָה לְּבָנָה, כִּפָּה וּפַרְּצוּף שֶׁל צַדִּיק,
תְּרוּמָה לַגַבַאי -וְּהַמְּתָקָה שֶׁל הַדִּין.

עַד מָתַי אֱלֹהִּים תַעֲצֹום עֵּינַייִּם
וְּתַרְּשֶׁה לָהֶם לִּרְּחֹוץ  בְּנִּיקְּיוֹן כַפּייִּם.?
כִּי מֵּאָז שֶׁנָתַתָ לָנוּ את עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת,
אֲנַחְּנוּ מְּדַבְּרִּים אֶל הַכֹותֶל וְּאל הַקִּּירוֹת.

רָאִּיתִּי שֶׁהָרָעִּים עוֹלִּים לִּגְּדֻלָה,
וַאֲפִּילוּ הֵּקִּימוּ לְּעַצְּמָם שְּדֻלָה.
לָמָה שֶׁלֹא תַחֲזֹר לְּהַעֲנִּיש אוֹתָם בְּכוֹחַ ,
כְּמוֹ שֶׁעָשִּיתָ אָז לַחֲבוּרָתוֹ שֶׁל קֹרַח?

חֲבָל אֱלֹהִּים שֶׁאַתָה כְּבָר לֹא סוֹפֵּר עֲווֹנוֹת,
וְּלֹא מְּחַסֵּל עִּם הָרְּשָעִּים חֶשְּבוֹנוֹת.
הַלְּווַאי וְּהָיִּיתָ שוּב יוֹשֵּב עִּם הַמַאֲכֶלֶת,
וּמִּתְּחַשְּבֵּן עִּם הָרְּשָעִּים כְּמוֹ אָז בַמַכֹולֶת.

דן וקנין - גן יבנה - 24.9.2023 ערב יום כיפור תשפ"ד