פסח זה החג של הנשים

לתוך הימים הקרירים של טרום ליל הסדר פורצים גלי חום מאובקים וצהובים וההכרה שלנו נמוגה בסוטול אביבי של משחק טמפרטורות.

מדובר בשתי תופעות דומות שמעידות על כך שהקשר בין נשים לחג הפסח הוא סימביוטי.

פסח זה הרולס רויס של החגים, חג שנתפר עבור נשים.

אולי משה הוציא את בני ישראל ממצרים אבל אני בטוחה שהנשים תקתקו את כל השאר.

בפסח הנשים מתגלות במלוא יופיין, נחישותן ויעילותן, הן הופכות ליצורים רבי זרועות, כאילו נלקחו מכוכב אחר.

יד אחת מנקה, יד אחת מבשלת, יד אחת מטפלת בילדים, יד אחת מפעילה את הבעל, יד אחת עושה קניות, יד אחת מדברת בטלפון ואת כל זה הן עושות בשתי ידיים בלבד.

בפסח נראה כאילו מישהו הגביר את הווליום הנשי, ומתוכנו פורצות כל התאוות.

תאוות הניקיון, תאוות הקניות, תאוות הבישול ותאוות החיים.

-----------

פעם בשנה החיים כמו שהכרנו אותם עוצרים מלכת, ומדינה שלמה שרוב הזמן חיה בזבל – מנקה. הניקיון היסודי של פסח זו שעתי היפה, ועם שפע כזה של מגבונים לניקוי, אני אישה מאושרת ושלמה!

רק עכשיו סיימתי שנה של גמילה במסגרת "אקונומיקות אנונימיות" ולמדתי לשלוט בכמויות אקונומיקה שאיימו לפעור חור באוזון מעל הבניין בו אני גרה, ושוב אני מכורה.

מגבונים לניקוי כללי, מגבונים לחלונות, מגבונים לרצפה... בפסח תאוות המגבונים שלי מגיעה לשיאה.

נשים ומבצעים זה סיפור אהבה, ובפסח האהבה פורחת. אני מסתובבת בסופר עם רשימת קניות ל"המלצה בלבד", כי כל קשר בינה ובין מציאות המבצעים המטורפת שמתחוללת סביבי, מקרי לחלוטין. בפסח תאוות הקניות פוסחת על כל הגיון נשי. כך למשל מתחיל לו סיפור אהבה, של אישה פלוס ילד וארבע קילו של קמח מצה... שאכלו שניצלים "בגרסת פסח" עד ראש השנה וכל זה למה? זה היה במבצע!

"אביב של מבצעים? אביב של מינוסים" אני חושבת לעצמי ומעמיסה עוד שש שקיות של קוקוס וארבע שקיות של קמח תפוחי אדמה.

-----------

ארוחת הסדר היא ההפקה הקולינרית של השנה. העדר הקמח דורש מאיתנו יצירתיות אינסופית. כל שנה אני מנסה מתכונים חדשים על בסיס של קמח מצה או קמח תפוחי אדמה. לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים זה מביך עד זוועה. מזל שאני אישה שכל הזמן רעבה ויש לי סבלנות לניסיון ותהייה, העיקר שבסוף אני אצא שבעה.

אחד הניסיונות המוצלחים התרחש בשנה שעברה, קוראים לזה אטריות למרק על בסיס קמח תפוחי אדמה:

4 ביצים

4 כפות מים

4 כפות קמח תפוחי אדמה

קורט מלח

אופן ההכנה:

מערבים את כל החומרים, מטגנים חביתיות כמו בלינצ'ס צד אחד ואחר כך צד שני. מגלגלים כל חביתיה לגליל ופורסים לרצועות דקות. מומלץ להכין בסמוך לארוחה.

אז אם כל הכבוד לקניידעלך המסורתיים, שמתיישבים בקיבה ולא יוצאים ממנה ימים רבים, פה מדובר בתוספת קלילה כשרה וטעימה והכי חשוב, שלא מקשה אחר כך על ההליכה.

---------------------

בהפוגות בין הניקיונות, הבישולים והקניות אני מזכירה לעצמי גם ליהנות. בכל זאת "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא"...

אחרי החורף הקר ולפני הקיץ החם יש חלון הזדמנויות קצר של אביב חמים ובהיר שמרגש אותי כל שנה מחדש.

העולם נראה פתאום כמו ציור אימפרסיוניסטי מלא בכתמי צבע של פריחה בשלל צבעים ומשחקים של אור וצל.

בין גלי החום הצהובים שמזכירים לנו שהקיץ בפתח, יש הרבה יותר ימים של ים כחול וראות בהירה, של לבלוב עצים שקמים לתחייה וערבים של קרירות מרגיעה.

יותר מתאוות הניקיון, הקניות והבישולים החג הזה מסמל בעיניי את התאווה לחיים.

בשמו חג החירות, הוא מסמל לי כאישה, את החירות לחשוב, לבחור ולהיות שווה והשמירה על החירות הזו היא לא רק זכות היא בעיקר חובה.

אז אחיותיי הנשים, תשימו לב לא ללכת לאיבוד בג'ונגל של סירים, קניות וסמרטוטים ובסימן האביב תרשו לעצמכן גם לפרוח, לחלום, לאהוב ולהגשים.