הלכה מהפכנית בביהמ"ש העליון תשפיע על מאות זוגות שרכשו במשותף נכסים

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('8faa97f5-610d-4803-b91d-e71df73daaf6','/dyncontent/2024/5/13/04664638-cd72-45fa-b246-8d06d899fed0.jpg',17880,'מכללה למנהל אייטם כתבה ',525,78,true,50323,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('8faa97f5-610d-4803-b91d-e71df73daaf6','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,50323,'Image','');},15]]);})

הלכה חדשה בעליון: בני זוג שלא הוכרו כידועים בציבור, גם אם יש להם ילדים משותפים, לא ייהנו מפריבילגיות המוקנות לזוגות המוכרים בחוק. משפטנים" ההחלטה מקבעת חזקת שיתוף מוחלטת בין ידועים בציבור, כך שכלל הנכסים שנצברו לאורך יחסיהם יהפכו למשותפים".

בית המשפט - ארכיון אשדוד נט
שופטי העליון הפכו את החלטותיהם של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש למשפחה, וקבעו כי בני זוג שגידלו ילד במשותף, אך לא הוכרו כידועים בציבור, חייבים היו לחתום על הסכם בכל נוגע לגורל דירתם, וזאת משום שהם לא כפופים לחוק יחסי ממון. 

מסיבה זו לגבר לא מגיעות זכויות בדירה שאותה רכשה האישה בטרם הכירו, גם לאחר שטען כי שילם למעלה ממאה אלף שקלים לטובת המשכנתא, וחרף טענתו כי הוסכם בניהם בעל-פה, כי מגיעים לו 7% מהדירה. 

מנגד הוכרה חזקת השיתוף המוחלטת בין בני זוג שהוכרו כידועים בציבור.  מעתה בני זוג שביהמ"ש פסק כי הם ידועים בציבור, ייהנו ממחצית הרכוש שנצבר בחייהם המשותפים, זאת כמובן, כל עוד לא חתמו על הסכם ממון הקובע אחרת. 

שופטי בית המשפט העליון קבעו לאחרונה, פה אחד, כי לא ניתן לתת תוקף להסכם שבעל-פה בין בני זוג, אשר אינם נשואים ולא הוכרו כידועים בציבור, הסכם אשר נגע לחלוקת הזכויות בדירת האישה, למרות שהגבר טען כי נשא בחלקים ניכרים מתשלום המשכנתא לאורך יחסיהם. 

בפסק דין תקדימי , ביטלו כבוד השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויעל וילנר, שני פסקי דין קודמים , שהתקבלו בביהמ"ש לענייני משפחה ובביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, שבהן קיבלו השופטים את בקשת הגבר לרשום על שמו חלק מהדירה של בת זוגו, בה התגורר עמה ועם בנם. 

ערכאות המשפחה והמחוזי קיבלו את גרסת הגבר לפיה הוסכם בין בני הזוג בעל פה, כי בתמורה לכך שהוא יממן לאורך תקופה את תשלום המשכנתא, אותה נטלה האישה עבור רכישת הדירה, ובנוסף יעביר כספים לוועד הבית עבור שיפוץ הבניין שבו הדירה שוכנת – הוא יזכה בחלקו היחסי בדירה.

שופטי העליון קבעו בפסק דינם: "עסקת מקרקעין דורשת מסמך כתוב ובלעדיו אין תוקף לעסקה, בנסיבות מסוימות, גם כשהיא נעשית בין בני זוג שחיו ביחד ויש להם ילד משותף".

עו"ד אבי גפן, שייצג את האישה בערעור לעליון, אומר כי החלטה תקדימית זו עשויה להשפיע על בני זוג רבים החיים בצוותא, חולקים דירה ונושאים  בתשלום המשכנתא, למרות שהדירה רשומה רק על אחד מבני הזוג. 

במקרה הנדון, האישה והגבר קיימו קשר זוגי לאורך כשלוש שנים, במהלכם נולד להם ילד משותף. הם לא נישאו מעולם, לא נחתם ביניהם הסכם ממון, והם לא פנו לביהמ"ש שיכיר בהם כידועים בציבור. חרף כך, התגוררו השניים בדירה שאותה רכשה האישה עוד בטרם הכירו, דירה שהייתה רשומה על שמה בלבד.

במהלך השנים טען הגבר כי העביר, מדי חודש, כספים לחשבונה של האישה, בסכום כולל של כ-350 אלף שקלים. כעבור שלוש שנים, עלו יחסי השניים על שרטון והם נפרדו. 

בתביעה שאותה הגיש הגבר לבית המשפט לענייני משפחה, נטען כי בינו לבין האישה הייתה הסכמה שבעל-פה, על כך שהוא ישלם את תשלומי המשכנתא, במשך תקופה מסוימת, בגלל קושי כספי שאליו נקלעה האישה, וכן יישא בעלויות השיפוץ שבוצע בבניין מגוריהם, ובתמורה האישה תעביר על שמו חלק מזכויותיה בדירה.

לטענת הגבר, מכלל הכספים שאותם העביר לאישה, כ-126 אלף שקלים יועדו לכיסוי תשלום המשכנתא, ועל כן, על פי ההסכם בעל-פה שנכרת ביניהם, הוא זכאי להירשם כבעלים של 7.23% מהדירה.

מנגד, עו"ד אבי גפן, שייצג את האישה, טען כי לא נערך שום הסכם בעל-פה להעברת חלק מהדירה על שמו של הגבר, וכי התשלומים החודשיים שהועברו על-ידו, נעשו במסגרת הסכמות בדבר חלוקת נטל מזונות הקטין, עלויות הטיפול בו והוצאות מגורים בדירתה של האישה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את גרסת הגבר וקבע, כי אומנם ראוי להעלות על כתב הסכמה לחלוקת בעלות על דירה, אך קיימות ראיות לכך שהתקיים בין בני הזוג הסכם שבעל-פה, מאחר והצדדים פנו במשותף ליועצת פיננסית למתן חוות דעת, בשאלת היקף הזכויות של הגבר בדירה. בשל כך, קבע ביהמ"ש למשפחה כי הגבר יקבל 7 אחוזים מהדירה.

לנוכח ההחלטה, הגישה האישה ערעור לביהמ"ש מחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד אבי גפן. בערעור נטען, כי החוק קובע כי כל עסקת מקרקעין חייבת להיות מגובה בחוזה בכתב, וכי עסקאות נדל"ן שהוסכמו בעל-פה אינן תקפות. 

עו"ד גפן טען כי לא התקיים בין בני הזוג כל הסכם, אך אם בכל זאת מקבלים את גרסת הגבר, הרי שמדובר בהסכם מקרקעין לכל דבר ועניין, הכפוף לחוק המקרקעין, ועל כן, היות ולא נחתם הסכם ביניהם לחלוקת הרכוש – יש לדחות את התביעה. 

הרכב של שלושה שופטים מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שדן בערעור, דחה אותו. ראשית טענו השופטים שאין לחלוק על מסקנותיו של ביהמ"ש קמא, אשר ירד לעומקם של הפרטים, והשתכנע כי אכן נערך הסכם בעל-פה בין הגבר לאישה. 

בנוסף, הוסיף ביהמ"ש המחוזי נימוק נוסף לצדקת דרישתו של הגבר, לפיו בני הזוג אמנם אינם נשואים, ולא הוכרזו כידועים בציבור, ועל כן אין הם כפופים לחוק יחסי ממון, אבל  חלה עליהם "הלכת השיתוף הספציפי",  וניתן לטעון לגביהם לקיום חזקת השיתוף. ביהמ"ש המחוזי קבע בהחלטתו כי 'הלכת השיתוף הספציפי' אינה מצריכה הסכם בכתב.

על פי הלכת השיתוף הספציפי ניתן להכליל גם "נכס חיצוני", כמו דירתה של האישה, שהייתה רשומה על שמה, בגדר נכס משותף, וזאת כאשר ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים, כי הייתה להם כוונת שיתוף באותו "נכס החיצוני". 

לפי פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, בני זוג בדרך כלל לא חותמים על מסמכים בכתב כאשר אחד מהם מתכוון לשתף את בן זוגו בנכס השייך לו. כמו כן, אין צורך בהסכם בכתב, מאחר והגבר לא טען למחצית מהזכויות על הדירה, אלא טען לשיתוף בחלק יחסי קטן המשקף את השתתפותו בתשלומי המשכנתא. 

לנוכח פסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי, הגיש עו"ד אבי גפן, בשמה של האישה, בקשת רשות לערער על ההחלטה, לביהמ"ש העליון. במסגרת הבקשה, טען עו"ד גפן, כי הלכת השיתוף הספציפי נוגעת לבני זוג הכפופים לחוק יחסי ממון, קרי, זוגות נשואים, ואילו חזקת השיתוף נוגעת לבני זוג לא נשואים שהוכרו כידועים בציבור.  

לדבריו, בני הזוג לא רק שלא הוכרו כידועים בציבור, ובוודאי לא נישאו, אלא שהגבר כלל לא דרש את חלקו בדירה מתוקף שיתוף כלשהו, אלא מתוקף הסכם בעל-פה שעליו הסכימו כביכול בני הזוג. ועל כן, הסכסוך בין השניים צריך להיות כפוף לחוק החוזים ולחוק המקרקעין. מסיבה זו, טוען עו"ד גפן, החלטת ביהמ"ש המחוזי, המסתמכת על חוקי המשפחה, איננה רלבנטית לסכסוך זה, ומשום כך יש לדחותה, ולקבל את עמדת האישה. 


כבוד השופטת יעל וילנר מביהמ"ש העליון, שאליה הגיעה בקשת הרשות לערער, קבעה בהחלטתה כי העניינים העקרוניים המובאים בבקשה מצדיקים דיון בערעור. לאחר מכן, פירטה השופטת וילנר היכן שגו הערכאות הנמוכות, והפכה את החלטתן, תוך שהיא מחזירה לאישה את מלוא הבעלות על הדירה. אל עמדתה זו הצטרפו כבוד השופטים יצחק עמית ודוד מינץ.

שופטי העליון קבעו בהחלטתם כי גם אם התקיים הסכם שבעל-פה בין בני הזוג, כטענת הגבר, בני הזוג לא היו נשואים, ולא הוכרו כידועים בציבור, ועל כן לא היו כפופים לחוק יחסי ממון. משום כך, מדובר למעשה בעסקת מקרקעין רגילה בין שני זרים. על פי פסק הדין, עסקה שכזו חייבת להיות כפופה לחוק המקרקעין, הקובע כי כל הסכמה בנוגע לבעלות על נכס חייבת להיות מגובה בהסכם בכתב.

כך נימקו שופטי העליון את החלטתם: "הלכת "השיתוף הספציפי' אינה  רלוונטיות לבני זוג שחוק יחסי ממון לא חל עליהם, וגם בפרשנות גמישה של הדין, אין בה כדי לאיין את דרישת הכתב הקבועה בחוק למקרקעין. מעבר לכך, במקרה זה הגבר טען לעסקה קונקרטית שערכו ביניהם בני זוג בעל פה והגבר מעולם לא טען לשיתוף כלשהו בדירה, ואילו חוק המקרקעין קובע, כי התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב וללא מסמך אין לעסקה תוקף משפטי".

בסופו של ההליך, ביטל ביהמ"ש העליון את חיוב האישה בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים שהוטלו עליה בידי ביהמ"ש המחוזי, ותחת זאת הטיל על הגבר לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 10 אלפים שקלים.

לדברי עו"ד אבי גפן, פסק הדין מרחיב את הזכויות של ידועים בציבור וקובע כי הם נהנים מחזקת שיתוף מוחלטת, אולם לצורך כך יש להגיש תביעה לחזקת שיתוף מכוח היות הצדדים ידועים בציבור.  

---------------------

יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ 

--------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן



אולי יעניין אותך גם

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה