המעסה אנס מטופלת שלו ויפצה אותה ב - 1,248,459 ₪

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7cd2852f-c21b-4e05-8ed3-a9ab71910485','/dyncontent/2024/6/9/869e4fcd-767f-4c1d-a1d2-1bd78ccf2799.gif',18012,'מדג\u0027יקל אייטם כתבה ',525,78,true,50323,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7cd2852f-c21b-4e05-8ed3-a9ab71910485','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,50323,'Image','');},15]]);})

לאחר שבדין הפלילי נפסק נגד המעסה שלוש שנות מאסר, התובעת הגישה נגדו תביעת פיצויים וזכתה לאחר שנים של דיונים.
הסיפור המלא, התיאורים, מה אמר הנאשם להגנתו וכיצד השופטת יעל ייטב הגיעה לסכום של 1.2 מיליון?

עיסוי depositphotos

בשנת 2020, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר  שלוש שנות מאסר על שלמה הראל בן ה63 , שהורשע באונס וביצוע מעשה מגונה במטופלת בקליניקה שלו. ובשנת 2023 נפסק ע"י השופטטת יעל ייטיב שהוא גגם ישלם לה פיצויים מלאים.

הראל, מעסה מקצועי בן 63 ממושב בית עזרא, הורשע בעבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים שביצע במטופלת שהגיעה אליו לקבלת עיסוי בתשלום.

המתלוננת, בשנות ה20  בת מבין 12 אחים במשפחה חרדית.

מכתב האישום נגדו עולה כי בחודש מאי 2018 יצרה המתלוננת קשר עם הראל, בעל עסק בשם "מגע הקסם של שלומי", לאחר שחיפשה מעסה מקצועי באזור קריית גת. בשיחת הטלפון ביניהם הבהירה המתלוננת כי היא מעוניינת בעיסוי על מנת להקל על כאבים בכתפיה.

כשהגיעה לבית העסק של הראל, נשכבה המתלוננת על בטנה במיטת הטיפולים כשהיא לובשת תחתונים, והנאשם החל לעסות אותה. על פי כתב האישום, במהלך העיסוי, קירב הנאשם את איבר מינו כך שנגע בכפות ידיה של המתלוננת, שהכניסה את כפות ידיה מתחת לגופה כדי למנוע ממנו להמשיך במעשיו. אלא שהראל המשיך בעיסוי וחזר על מעשה זה פעם נוספת. המתלוננת, שהייתה המומה ממעשי הנאשם, לא זזה ממקומה.

הנאשם המשיך לעסות את רגליה של המתלוננת, עלה עם ידיו במעלה ירכיה, הכניס את ידיו מתחת לתחתוניה ועיסה את ישבנה. לאחר מכן, הוא הוריד את תחתוניה של המתלוננת, ביצע בה מעשה מגונה, מעשה אינוס ומעשה סדום שלא בהסכמתה.

בהמשך, אחז הנאשם בכוח בידיה של המתלוננת וביצע בה פעם נוספת מעשה מגונה.

לאחר המתואר, הראל, שהיה עירום בשלב זה, הוסיף וביצע במתלוננת מעשים מגונים שונים בכך שנגע בגופה ובאיבר מינה וכן ביצע בה מעשה אינוס, כל זאת כשהמתלוננת ההמומה אינה מגיבה.

כשהנאשם קירב את ראשה של המתלוננת לאיבר מינו, היא אמרה שברצונה ללכת והחלה לרעוד ולבכות. הנאשם כיסה את גופה במגבת ואמר לה להירגע. המתלוננת התלבשה במהירות, יצאה מהחדר, שילמה לו על העיסוי ועזבה במהירות את המקום.

הנתבע, שלמה הראל, הכחיש את האירוע, וטען לקנוניה כביכול שעשתה התובעת עם בן זוגה לשעבר, בעטיה הורשע במעשים שיוחסו לו בכתב האישום, אף שהוא חף מפשע.

בין היתר טען כי בן הזוג לשעבר של התובעת הסכים להעיד על הקנוניה תמורת סכום כסף, ואולם בהעדר האמצעים הכספיים הנדרשים, לא עלה בידי הנתבע לזמן את בן הזוג לשעבר לעדות.

 

בהחלטתו להרשיע את הראל בעבירות שיוחסו לו, קבע השופט בדין הפלילי:

"על יסוד כלל הראיות ובעיקר לנוכח האמון המלא שנתתי בעדות המתלוננת, הנתמכת בראיות אודות מצבה הנפשי לאחר האירוע - הגעתי למסקנה שהיא חוותה את המעשים המינים שביצע בה הנאשם, כפי שתיארה בעדותה. גרסתו של הנאשם, שלפיה המתלוננת, שהייתה זרה לו לחלוטין עד האירוע, בדתה נגדו עלילת שווא כה חמורה, מבלי שהיה לה כל מניע לעשות זאת - אינה סבירה בעיניי. לא השתכנעתי שהתנהגות המתלוננת הייתה תמוהה במידה המכרסמת במהימנותה, כטענת ההגנה".

מאסר בפועל בן 40 חודשים; מאסר על תנאי; וכן פיצוי לתובעת.

הערעור שהגיש הנתבע לבית המשפט העליון נדחה.

את גזר הדין של הראל העניק היום הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

לאחר ההרשעה הפלילית הגישה הקורבן תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף:

ההרשעה בהליך הפלילי היווה מבחינת התובעת כראיה בהליך האזרחי.

ככל שנאשם מורשע במשפט הפלילי, ניתן לעשות שימוש בממצאים העובדתיים והמסקנות נגדו גם בהליך האזרחי ללא צורך בשמיעת ראיות חוזרת

הנתבע לא ביקש להביא ראיות לסתור את קביעת פסק הדין שניתן בהליך הפלילי, וממילא אף לא הציג לפני ראיות שכאלו. הנתבע לא הגיש בקשה למשפט חוזר.  

יש לראות את המעשים שבהם הורשע הנתבע כמוכחים, וכפועל יוצא גם את יש לראות כמוכחת גם את אחריותו של הנתבע לשאת בנזקיה של התובעת, וכל שנותר לדון בו הוא המחלוקת בין הצדדים בסוגיית הנזק.

הנזק

לטענת התובעת, בעקבות האירוע נגרמו לה נזקים כבדים, לרבות נכות רפואית משמעותית בתחום הפסיכיאטריה. הנתבע טען מנגד כי עדותה של התובעת אינה אמינה, כי נפלו בעדותה סתירות רבות, וכי לא עלה בידיה להוכיח נזקים כלשהם.

לכתב התביעה צירפה התובעת את חוות דעתה של מומחית בתחום הפסיכיאטריה, שהעריכה בחוות דעתה כי בעקבות האירוע נותרה לתובעת נכות נפשית בשיעור 40%.

מומחה מטעם הנתבע בתחום הפסיכיאטריה, העריך בחוות דעתו כי התובעת סובלת מנכות נפשית בשיעור 5% בלבד וכי נכות זו אינה קשורה לאירוע.

נוכח הפערים בין מומחי הצדדים מונתה ד"ר הלה יהלום כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה  שבחוות דעתה קבעה כי בעקבות האירוע נותרה לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור 30%.

לטענת הפסיכיאטרית, מאז האירוע התובעת שבאה כאמור ממשפחה חרדית, צורכת כדורי ציפרלקס וקנביס רפואי, המסייע לה לישון. סובלת מביעותי לילה שבהם תכנים מהאונס שעברה, ומחשבות חודרניות ופחד מכך שהייתה יכולה להירצח במהלך האירוע. בתקופה שלאחר האירוע סבלה ממחשבות אובדניות. המומחית פירטה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובעת כבעלת נכות נפשית בשיעור 40% ובאבדן כושר השתכרות מלא, לתקופה זמנית.

המומחית פירטה בחוות הדעת כי התובעת תזדקק להמשך מעקב פסיכיאטרי, אותו היא מקבלת במסגרת הציבורית. כמו כן תזדקק התובעת לטיפול פסיכולוגי בתדירות של פעמיים בשבוע למשך שנתיים לפחות. הטיפול במסגרת הציבורית ניתן לרוב בתדירות של פעם אחת בשבוע, והוא מוגבל בזמן לשנה או פחות, ועל כן, ספק אם המסגרת הציבורית תוכל לתת מענה לצרכיה של התובעת מבחינת טיפול פסיכולוגי.

צוין כי עלות פגישה טיפולית עם פסיכולוג בשוק הפרטי היא 450 ₪ בממוצע.

 

דיון והכרעה של השופטת יעל ייטב

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו, מצאתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי כדלקמן:

כאב וסבל

השיקולים הנשקלים לעניין הערכת הכאב והסבל הינם אופי הפגיעה, עוצמתה וגם השפעת האירוע על חייה המקצועיים או האישיים וגם במאפיינים של פגיעה חמורה בכבוד האדם ובפרטיותו, פגיעה באוטונומיה ועלבון,

"עבירת האינוס נועדה ובאה להגן על ריבונות האישה על גופה, על כבודה של האישה כאדם, על האוטונומיה של רצונה, על הָאֲנִי... פלישה שלא-בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא – משפילה ומדכאת; כואבת היא, כואבת-במאוד; פוגעת היא – פגיעה חדה וכואבת; מעליבה היא – והעלבון עמוק וצורב. נרמס הָאֲנִי, הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד".

עוד אציין מעבר לדרוש כי לתובעת נגרם גם סבל משני רב, בעקבות ניהול ההליכים המשפטיים הממושכים, הימנעותו של הנתבע מנטילת אחריות או מהתנצלות, ניהול ההוכחות, והכפירה במעשים גם במסגרת ההליך שלפני. כפי שציינה התובעת בפני המומחית, מרגישה התובעת כי לא נעשה עמה צדק במשפט. לדבריה המצוטטים בחוות הדעת, הנתבע "קיבל שלוש שנים וארבע חודשים, אני חושבת על זה שהוא עכשיו יוצא ואני אפילו לא הצלחתי טיפה לחזור למה שהייתי".

התובעת עתרה לפיצוי בסכום של 800,000 ₪ בגין כאב וסבל, ונוכח חומרת העבירות, טיב המעשים, הנזקים שנגרמו, ובשים לב לכך שמדובר בעבירות שבוצעו במהלך אירוע אחד, מצאתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של  600,000 ₪ בראש נזק זה.

סה"כ יש לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של 1,513,750 ₪. מסכום זה יש להפחית את הפיצוי שנפסק לתובעת בהליך הפלילי, בסך של 50,000 ₪.

אשר על כן אני פוסקת לתובעת פיצוי כדלקמן:

 

כאב וסבל  -   600,000 ₪;

הפסדי הכנסה בעבר-   300,253 ₪;

גריעה מכושר השתכרות -  396,414 ₪;

הפסדי פנסיה –        87,083 ₪;

הוצאות -  100,000 ₪ ;

עזרת הזולת - 30,000 ₪ ;

בניכוי הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי-   50,000 ₪;

בניכוי תגמולי המל"ל-     215,291 ₪.

                       

    סה"כ  -                        1,248,459 ₪                        

           

ככל שהסכומים האמורים לא ישלמו במועד שנקבע, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד יום התשלום בפועל.

 

---------------------

יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ 

--------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן



אולי יעניין אותך גם

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה