"חג הפסח או חג המצות" עם הרב דוד הכהן שליט"א

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('b0e8674b-bdca-427c-a227-f9dcad696c7d','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,54813,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('b0e8674b-bdca-427c-a227-f9dcad696c7d','/dyncontent/2024/5/13/04664638-cd72-45fa-b246-8d06d899fed0.jpg',17880,'מכללה למנהל אייטם כתבה ',525,78,true,54813,'Image','');},15]]);})

לאורך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי לפני בריאת כל העולמות יצר הבורא את האותיות וטמן בכל אות כוח רוחני אֵנֶרְגְּטִי המייחד אותה ככתוב בזוהר כיצד באה כל אות מלפני הבורא וביקשה להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה (בראשית, הקדמה). מאז ומעולם דובר רבות על כוחו של שם האדם ועל מסוגלותו להשפיע על כוח המזל, עד כי ניתן לומר ששם האדם הינו מעין בר-קוד המקפל ואוצר בתוכו היבטים רבים אודות בעל השם - מהותו, טבעו, אופיו ויסודו. הרב דוד הכהן שליט"א על חג הפסח או חג המצות

הרב דוד הכהן שליטא

חג הפסח או חג המצות בפי הרב דוד הכהן שליט"א: מובא בתלמוד מעשה (יומא פג:) שאירע בערב שבת, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הלכו בדרך, וביד כל אחד סכום כסף מכובד. כשהגיעו למקום אחד, נכנסו להתאכסן באכסניה ושאלו לבעל המקום מה שמך, אמר להם כידור, אמר ר' מאיר משמע מכאן אדם רשע הוא שכך כתוב (דברים לב, כ) "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכת הֵמָּה", רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו את כספם אבל ר' מאיר לא רצה להפקיד בידו את כספו. הלך רבי מאיר והניח את כספו בתוך כד אחד וקבר אותו ליד קבר שהיה שם בסמוך ולא ידע רבי מאיר שקבר זה הוא קברו של אביו של בעל האכסניה.

בלילה נראה אביו בחלום לבעל האכסניה ואמר לו בוא וקח לך הכסף שמונח ליד ראשי. למחרת בבוקר בא זה האיש אצל ר' מאיר וסיפר לו את החלום שראה בלילה, אמר לו ר' מאיר חלומות של ערב שבת הם בטלין ואין בהם ממש, והוא היה מתכוון לדחות אותו שלא ילך ויקח משם את כספו, הלך ר' מאיר ושמר כל היום שלא ילך לשם. לעת ערב, במוצאי שבת, לקח ר' מאיר את כספו והלך לביתו, למחרת אמרו רבי יהודה ורבי יוסי לבעל הבית הזה תן לנו את הכסף שהפקדנו בידך, אמר להם, איזה כסף, על מה אתם מדברים, לא היו דברים מעולם. 

שאלו את רבי מאיר איך ידעת להזהר מהגנב הזה?

אמר להם רבי מאיר, התעמקתי בשם שלו והבנתי שהוא אדם מושחת! כידור, זה הזכיר לי את הפסוק "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכת הֵמָּה" רבי מאיר ראה משמעות בשמות

לאורך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי לפני בריאת כל העולמות יצר הבורא את האותיות וטמן בכל אות כוח רוחני אֵנֶרְגְּטִי המייחד אותה ככתוב בזוהר כיצד באה כל אות מלפני הבורא וביקשה להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה (בראשית, הקדמה). מאז ומעולם דובר רבות על כוחו של שם האדם ועל מסוגלותו להשפיע על כוח המזל, עד כי ניתן לומר ששם האדם הינו מעין בר-קוד המקפל ואוצר בתוכו היבטים רבים אודות בעל השם - מהותו, טבעו, אופיו ויסודו.

מכאן שהשם מורה על המהות, לשם יש חשיבות רבה מאוד

לחג הזה אנו קוראים חג הפסח, ואילו התורה בכל מקום קוראת לחג הזה חג המצות, לא חג הפסח. 

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות

אף אחד מאיתנו לא עושה ליל סדר מצות אלא ליל סדר פסח

שבת חול המועד נקראת שבת חול המועד פסח, ולא שבת חול המועד מצות

יום האחרון של החג נקרא, שביעי של פסח לא שביעי של מצות

לחופשה בימים אלו קוראים חופשת פסח לא חופשה של מצות

הסידור שבו מתפללים בחג נקרא, מחזור לפסח

ושמא יאמר מי שיאמר ששם החג אולי השתבש במשך הדורות, זאת אין לומר שהרי כאשר רצו חכמי התלמוד לקבוע לנו את הלכות החג הזה קבעו מסכת שלימה בש"ס וקראו אותה בשם "מסכת פסחים" לא מסכת מצות! כמו כן הפרק העשירי במסכת זו המתאר את הנהגות ליל הסדר, שמו הוא ערבי פסחים ולא ערבי מצות!

ערב פסח, חול המועד פסח, איסרו חג פסח, ראשון של פסח, שביעי של פסח

איך קרא דבר כזה שהתורה באופן עקבי מכנה את החג הזה בשם חג המצות ואילו עם ישראל לדורותיו מכנים אותו בשם 'פסח'?

השיב על כך רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שזה על פי משקל המילים שנאמרו על ידי שלמה המלך ע"ה ב'שיר השירים'

שלמה המלך ידוע כתב את שיר השירים בצעירותו, בשחרותו כי את משלי חיבר שלמה המלך בבגרותו והספר השלישי קהלת חיבר לעת זקנתו דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:

ובפרק-יב' הפרק האחרון מסכם ומתאר שלמה המלך בדרמטיות את ימי הזקנה והפרידה מהעולם ואומר

וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ: עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם: בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת:

בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת: הבית זה גוף האדם. שומרי הבית, אלו הידיים של האדם שמגינות ושומרות עליך, כשהן יחלו לרעוד ויתקשו לתפקד, קשה לאכול לבד, קשה כבר לכתוב

וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל: אנשי החייל אלו שתי רגלי האדם שנושאות אותו עשרות בשנים, מוליכות ומריצות אותו ממקום למקום, והנה מגיע זמן שאנשי החייל הללו, הרגליים מתעוותות, מתכופפות

וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ: אלו השיניים, בימי הזקנה שיני האדם נתלשות, נעקרות ואז גם הדיבור והאכילה נעשים לו קשות

וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת: אלו העיניים שרואות הכל, אך בהגיע ימי הזקנה הראיה מתערפלת, נחלשת

מהי מסקנת שלמה המלך החכם מכל אדם? סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע:

אז איך קרא דבר כזה שהתורה באופן עקבי מכנה את החג הזה בשם חג המצות ואילו עם ישראל לדורותיו מכנים אותו בשם 'פסח'?

אומר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שזה על פי משקל המילים שנאמרו על ידי שלמה המלך ע"ה ב'שיר השירים' - "אני לדודי ודודי לי", ביטוי מאוד מוכר שמבטא את הקשר בין עם ישראל לאבינו שבשמים. עם ישראל מייקרים, מפארים, מקדישים, מעריצים וממליכים את הקדוש ברוך הוא שהוא בבחינת דודי, ואף הוא משיב להם באותה מידה ומתפאר ומשתבח בהם. ישראל אשר בך אתפאר, אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל לשון

 

אומר המהר"ל הלילה נקרא ליל הסדר ואין הכוונה שהלילה הזה מסודר, אלא הלילה הזה מלמד שבעולם יש סדר!

פעמים שאנחנו קמים בבוקר עם חרדות, יש כאלה שבכלל לא רוצים לקום בבוקר, אין להם למה. והם נחרדים ממה שהם רואים עולם הפוך, כל דאלים גבר, העשיר קונה, שמח ושורד והמסכן נותר במסכנותו ובדלותו. הגיבור בגבורתו והחלש בחולשתו והתחושה שאנו חיים בג'ונגל, בפחד, במקום שאין שום יד מכוונת.

בה המהר"ל ואומר: דע לך כי בעולם הזה יש סדר! איך אני יודע שאכן כך? אומר המהר"ל, צא וחשוב למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה שאבותינו יצאו מתחת יד האימפריה המצרית ששלטה בכל העולם, ויצאו משם אבותינו בלי אוכל, בלי שתיה, בלי מגן לא מחום ולא מקור, בלי צבא, בלי תכנית בלי כלום! והנה לאחר למעלה משלושת אלפים שנה מי היה צריך לשרוד האימפריה המצרית או העבדים המסכנים הללו שיצאו ממצרים?

מה נשאר מהאימפריה המצרית?

ואילו העבדים שיצאו ממצרים מה קרה איתם? יצאו ביד רמה, ניסי ניסים נעשו להם, קיבלו את התורה, זכו לארץ ישראל בנו עם המהווה אור לגויים.

אומר המהר"ל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של העם הזה העם היהודי אתה מבין שבעולם יש סדר!

למרות שמי שמביט על העולם בשטחיות מדמה אותו לג'ונגל אבל האמת שאנחנו לא חיים בג'ונגל אלא בלונה פארק. מה ההבדל? בג'ונגל באמת יש הפקרות אין מי יאמר לך מה תעשה ואין מי יאמר לך מה תתפעל, איש הישר בעיניו יעשה, כל דאלים גבר

אך בלונה פארק רואים אנשים שעולים למשל לרכבת הרים עולים הרים ויורדים תהומות צורחים וצועקים עד שצעקותיהם נשמעים למרחק, ובכל זאת חוזרים הם ושוב עולים לרכבת הרים, הייתכן? מדוע?

אלא כיון שהם יודעים שיש הנהלה לאתר שמתחזקת את המתקנים ויש מי שמפעיל אותם ולכן אין בהם פחד.

גם כי אלך בגיא לצמות לא אירא רע כי אתה עימדי גם אם אני נמצא במקומות הכי מסוכנים לא אירא רע כי אתה עמדי. ואם חלילה יקרה משהו אז אני יודע כי שבטך ומשענתך המה ינחמוני זה כנראה התיקון שלי.

כל אדם באשר הוא ובפרט יהודי מעם ישראל גם לו יש מתחים אבל אסור שיהיה פחד! יהודי צריך לדעת שיש מנהיג לבירה, יהודי צריך שיהיה לו בטחון בקב"ה והבוטח בה' חסד יסובבוהו.

לא כל דבר צריך להפחיד אותנו, אמנם יש סימנים משמים לכל אדם ואדם אבל לא צריך להיכנס לפאניקה. פעמים שהקב"ה מתגלה לאדם על ידי סימנים ואיתותים שהוא שולח לו משמים על מנת שיתקן את דרכיו.

מספרים כי פעם אחת הגיע אל מעונו של מרן הרב חיים קנייבסקי שליט"א אדם מבוהל ששאל: כבוד הרב אני מפחד. היום בבוקר נכנסה לי ציפור לתוך הבית וטיילה בין החדרים, מה באים לרמוז לי בכך? הביט בו הרב ואמר: מסמנים לך שכנראה השארת את החלון פתוח!

עלינו להישאר רגועים ושפויים ולא להכנס לבהלה מכל דבר המתרחש בחיינו, אך בודאי ובודאי כי בדברים שאינם שגרתיים על האדם לדעת שה' מדבר איתו בצורה סמויה ומנסה להעביר לו מסר.

אומרים שבמילה דאגה יש ארבע אותיות עוקבות א ג ד ה היכן נעלמה לנו האות ב'? אלא שה ב' היא בטחון מי שיש לו בטחון בקב"ה אין לו דאגה, ומי שמחוסר בבטחון ממילא כל חייו בדאגה.

עלינו לדעת כי בכל מצב עינו של הקב"ה פקוחה ומשגיח עלינו תמיד בבחינת: הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים פעמים בבחינת מציץ ופעמים בבחינת משגיח. מה ההבדל ביניהם? כשהוא מציץ עלינו אנחנו לא רואים אותו, דוגמת פורים שהכל נעשה בהסתר פנים ואילו כאשר הקב"ה משגיח מן החלונות או אז אנו רואים אותו את מעשיו דוגמת הניסים שנעשו במצרים.

לצפייה ושמיעת דברי הרב דוד הכהן שליט"א, על חג הפסח או חג המצות, היכנסו לקישור הבא: https://youtu.be/0K8KdVBK16M?si=N9E1gkWji5tADZ9z

 

 

 

---------------------

יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ 

--------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה