פרשת צו: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)

$(function(){setImageBanner('8c85ae5c-9957-4b2f-982b-deb8c755c389','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,false,54813,'Image','');})

היום כולם רודפים אחרי הממון, הכסף. זה העבודה זרה של הדור שלנו. הכסף שיגע את העולם. למה העולם רודף אחרי הכסף? היום בבתי הדין על מה דנים? רוב רובם של הדיונים נסובים על כסף! רוב התיקים זה ירושות וחלוקת רכוש בין בני זוג. אף אחד לא בא לבית הדין לשאול בהלכות שבת, בהלכות תפילין ומזוזות, בשר וחלב, הכל רק כסף וכסף למה? הרב דוד הכהן שליט"א על פרשת השבוע המדברת על הקרבנות שעם ישראל מביאים לבית המקדש כדי לכפר על עוונותיהם, פרשת צו >>>

הרב דוד הכהן שליטא

פרשת "צו" בפי הרב דוד הכהן שליט"א: וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: מדברת התורה על הקרבנות שעם ישראל מביאים לבית המקדש כדי לכפר על עוונותיהם

אומר רש"י: צו את אהרן אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.

התורה מדברת כאן על קרבן עולה. כידוע שבקרבנות חטאת ושלמים מקבלים הכהנים את הזרוע, הלחיים והקיבה ואילו בקרבן עולה כשמו כן הוא, כולו עולה לה' ולכהנים אין כלום מקרבן עולה.

על מה מביאים קרבן עולה? קורבן עולה באה על הרהורי הלב. אדם שיש לו הרהורי עבירה מביא קורבן עולה שכולו עולה לקדוש ברוך הוא, קרבן עולה נשרף כולו על המזבח ולכוהנים אין כלום מקורבן זה. זה נקרא שלכוהנים בקרבן עולה יש חסרון כיס. ויש חשש שהכוהנים יתעצלו להקריב את קרבן עולה כיוון שאין להם מקרבן זה כלום

לכן אומרת התורה "צו את אהרון". אומר רש"י: אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. לזרז את האדם שיזהר בכל העניינים ובפרט במקום שיש חסרון כיס. בענייני ממונות, כספים.

היום כולם רודפים אחרי הממון, הכסף. זה העבודה זרה של הדור שלנו. הכסף שיגע את העולם. למה העולם רודף אחרי הכסף? היום בבתי הדין על מה דנים? רוב רובם של הדיונים נסובים על כסף! רוב התיקים זה ירושות וחלוקת רכוש בין בני זוג. אף אחד לא בא לבית הדין לשאול בהלכות שבת, בהלכות תפילין ומזוזות, בשר וחלב, הכל רק כסף וכסף למה?

כמה זמן, כוח ועצבים אנשים מוציאים בשביל הכסף?

דוד המלך בתהילים אומר: עֲ‍צַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. למה כולם עצבנים? כי כולם רצים אחרי הכסף! עצביהם כסף וזהב, הם חושבים שכסף וזהב זה מעשה ידי אדם. אבל אם אדם מאמין שהפרנסה והמזון שלו מאת ה' ממי שאמר והיה העולם הוא רגוע.

כמו כן: עֲ‍צַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, העצבות באה מזאת שבני-אדם סבורים שהכסף והזהב הם מעשה ידי אדם שרוכשים אותם בחכמה ובחריצות, ולכן הם מלאים דאגה.

זה שאומרת התורה "צו את אהרון", אומר ה'לב אליהו' בכסף כולם צריכים חיזוק שחס ושלום הכסף והחסרון כיס יזיז אותך מהאמת.

כשליש ממצוות התורה עוסקים בענייני קרבנות. היום אין קרבנות, אך את הלכות הקרבנות דרשו הדרשנים להליכות והנהגות רוחניים של האדם שחפץ להגיע לשלמות, לאדם שרוצה את קרבת אלוקים, שהרי קרבן מלשון קירוב. הקרבן מקרב את האדם לאלוקיו.

ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים מבגדד ע"ה על הפסוק: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ": הסביר שהפסוק הזה מעבר לכך שהוא מדבר על הקרבנות בבית המקדש הוא מדבר גם על העבודה הרוחנית של האדם.

מספר ה'בן איש חי' על הבעש"ט שיום אחד נכנס לבית מדרש שהיה מלא מפה לפה בתלמידים שישבו ועסקו בתורה והיו מתנצחים זה עם זה בהלכה. אך דא עקא שלימודם לא היה לשם שמים אלא שכל לימודם היה כדי שכל אחד יראה את כוחו בלימוד ויוכיח שהוא טוב יותר מחברו.

לומדי בית המדרש שאלו את הבעש"ט נו איך התרשם כבו' מבית מדרשנו? אמר להם הבעש"ט אני רואה שבית המדרש מלא ודחוס בתורה על כל גדותיו. הם שמחו מאוד לדבריו של הבעש"ט

לאחר מכן שאלו תלמידיו את הבעש"ט. רבנו אתה הרי יודע שתורתם אינה לשמה, איך אם כן אמרת להם מה שאמרת?

אמר להם הבעש"ט, הוא אשר אמרתי. כאשר אדם לומד תורה או מקיים מצוה לשמה או מעשה טוב שהוא עושה והכל לשם שמים, יש בכוח התורה הזו או המצוה או המעשה טוב לעלות לשמים אל מתחת כיסא הכבוד, אך אם התורה או המצוה הנעשית אינה לשם שמים אין בה כח לעלות לשמים היא נשארת כאן במקום הזה, בין כתלי בית המדרש. הוא אשר אמרתי להם, בית המדרש שלכם מלא וגדוש בתורה, כיוון שהתורה שלכם לא פורחת למעלה.

וכך אומר הזוהר הקדוש: "אורייתא ומצוות בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא" (תיקוני הזוהר נא) כי עיקר עסק התורה הוא ביראה ואהבה, אם אדם לא לומד תורה ולא מקיים מצוות מתוך הלב לשם שמים, הכל נשאר כאן לא פורח למעלה כי 'רחמנא ליבא בעי', הקב"ה מבקש את הלב שלנו, כמו שראינו בפרשת תרומה כשבקשו תרומות מעם ישראל לבניית המשכן אומרת התורה: כל נדיב לב, אשר ידבנו לבו. העיקר זה הלב. לא לעשות דברים מן השפה ולחוץ אלא מעומקא דליבא.

מסביר ה'בן איש חי'. התורה משולה לאש, שנאמר: "מימינו אש דת למו" – מגיד שדברי תורה משולים לאש. וכיוון שטבע האש להשתלהב ולעלות למעלה. לכן אם התורה הנלמדת אינה לשמה ממילא אין לה כוח לפרוח ולעלות למעלה והיא נשארת כאן למטה בבית המדרש. זה שאמרה תורה, זאת תורת העולה, איזו היא תורה מעולה שעולה למעלה? היא העולה, זו התורה שנלמדה לשם שמים שעולה מיד למרומים. ותורה זו צריכה להיות בבחינת על המזבח. מזבח זה הלב של האדם. שהרי גודלו של המזבח היה לב' אמה. ל' ב' אותיות לב. לכן תורה שנלמדת מכל הלב לשם שמים היא העולה אך תורה ומצוות שנעשים בלי לב אין בהם את הכוח לעלות ולפרוח לשמים.

אמרו חז"ל: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים". לא משנה אם הבאת קרבן גדול או קרבן קטן ואפילו אם הבאת רק תור או בני יונה, העיקר זה הלב, אם אתה נותן מכל הלב זה מה שחשוב.

ידוע שבתורה יש מילים שבאות לרבות ויש שבאות למעט. למשל: המילה אך בכל מקום באה למעט כמו למשל: וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַֽאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָֽה: מלמד שרק נוח ואשר איתו בתיבה שרדו את המבול למעט את כל אנשי דורם שנספו במבול. והמילה גם באה לרבות. למשל: ונוסף גם הוא על שונאינו. לא חסרים לנו שונאים וגם הוא נוסף עליהם.

נשים לב. המילה אך שבאה למעט. אם ניקח את האותיות הבאות על פי הסדר אחרי האותיות א' ו כ', מה נקבל? ניקח את האות א' ונוסיף את האות הבאה אחרי א' שהיא ב'. וניקח את האות כ' ונוסיף את האות הבאה אחריה שהיא ל' נקבל את המילה לב

כך שגם אם המעטת אבל יש לך כוונה טובה מכל הלב זה בסדר

ואם גם הרבת. בואו נראה איזה אותיות יש לפני גם. לפני ג' יש ב' ולפני מ' יש ל' שוב נקבל את המילה לב. חשוב ביותר שגם אם הרבת תעשה זאת לשם שמים מכל הלב. כי מה שחשוב, זה היכן הלב שלך נמצא

אנו נמצאים ערב פסח משקיעים רבות בניקיונות כדי להוציא את כל החמץ מהבית, ומה עם החמץ שבלב? גם את החמץ שבלב צריכים לבער. לא רק את החמץ החיצוני אלא גם את החמץ הפנימי. וכפי שכתב החיד"א ב-יהי רצון שבסדר בדיקת חמץ. "כשם שביערנו את החמץ מן הבית כך תזכה אותנו לפשפש בחדרי נפשנו".

יהודי במשך כל חייו צריך לשאול את עצמו מה אני? מי אני? חמץ או מצה?

האם החמצתי את החיים או מיציתי אותם?

אני חי נכון? החיים שלי מלאים שאיפות לעלות ולהתעלות ברוחניות או שחלילה אני מחמיץ את החיים, ומעביר עוד שנה ועוד שנה? מה בניתי, מה טיפחתי, מה עשיתי?

המרחק בין חמץ למצה בגימטריה הוא מספר שלש. בחמץ יש את האות ח' שבגימטרייה היא 8 ובמצה יש את האות ה' שהיא 5 ההפרש ביניהם הוא 3. מה גורם את החמץ? רבי יהשוע הקפר אומר: שלשה דברים מוציאים את האדם מן העולם. הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. אם אתה לא מצה ואתה מאמץ את שלשת הדברים הללו דע שאתה נהיה חמץ.

 

לצפייה ושמיעת דברי הרב דוד הכהן שליט"א, על פרשת השבוע, פרשת צו, היכנסו לקישור הבא:

 https://youtu.be/ce618QyjJa0?si=fpcVFc1tu8l0UGMN

---------------------

יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ 

--------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה