איך מתנהל תהליך המעצר ומהן זכויות העצור?

מהו מעצר ימים?

מעצר ימים הוא מונח שמגיע אלינו מעולמות המשטרה ובתי המשפט. מדובר על מעצר בפועל שמוגבל בזמן של יום אחד, מעבר למעצר הראשוני של 24 שעות. עם זאת, במידת הצורך ובהתאם להתקדמות ומיצוי החקירה, המשטרה רשאית להגיש בקשה להארכת המעצר במספר ימים נוספים לבית המשפט, בקשה שמאושרת לרוב על ידי שופט בלבד. במצבים מסוימים המשטרה יכולה גם להאריך את החקירה ללא אישור שופט, אך ברוב המכריע של המקרים היא תצטרך לפנות לשופט להארכת מעצר בתוך מסגרת 24 השעות הראשונות של המעצר.

בישראל קיימים למעשה שני מודלים או סוגים עיקריים של מעצרים במסגרת הליכים פליליים. הסוג הראשון והחמור יותר מוכר בשם 'מעצר עד תום הליכים' והוא מהווה תקופת מעצר ארוכה יותר כאמור עד תום הליכי החקירה. מעצר ימים לעומת זאת, הוא מעצר קצר מועד שיכול בעזרת עורך דין להיות גם מומר במקרים מסוימים למעצר בית או לחלופת מעצר אחרת. המטרה של מעצר ימים, היא להגיע למיצוי הצרכים החקירתיים עוד לפני הגשת כתב אישום נגד העצור.

האם יש תנאים שבהם ניתן לעצור אדם ללא צו בית משפט?

באופן כללי, האחראי העיקרי והפורמלי לאישור והפעלת מעצר ימים הוא בית המשפט. ועדיין, במקרים שונים ובמצבים בהם יש צורך משטרתי בהמשך החקירה ובהשארתו של החשוד במעצר מסיבות שונות, גם היא יכולה לעשות שימוש במודל מעצר זה מבלי הצורך לצו בית משפט.

הנה למשל כמה מהסיבות המרכזיות שיגרמו להשארת חשוד במעצר או למעצר ימים מוגבל:

• סיכון לחשוד ולציבור – כאשר קיימת סכנה שבשחרורו של החשוד הוא עלול לפגוע בעצמו, בציבור או בצד איתו הוא מסוכך בעקבות המעצר וכדומה.

• חשד סביר לביצוע העבירות – כאשר קיים חשד סביר ומבוסס שאותו חשוד אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו ושבגינן הוא עצור.

• שיבוש חקירה – כאשר קיים החשד והסיכוי שבשחרור של החשוד, הוא יפעל באופן יזום לשיבוש הליכי החקירה בדרכים שונות.

• צרכי חקירה – כאשר החקירה עצמה מצריכה את הנוכחות הפיזית של החשוד מסיבות שונות.

מהן הזכויות של העצור בזמן המעצר?

ראשית כל חשוב מאוד להבין שמערכת המשפט בישראל הגדירה בצורה ברורה ומלאה את זכויותיו של חשוד שנמצא במעצר. לפניכם כמה מהזכויות החשובות והעיקריות של חשודים במעצר:

• פגישה עם עורך דין – אחת הזכויות העיקריות והחשובות ביותר במעצר ימים או בכל סוג אחר של מעצר, היא הזכות להיפגש, להיוועץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין. הפגישה עם עורך הדין בזמן המעצר מאפשרת קבלת ייעוץ מעורך הדין בסודיות, בלי נוכחות משטרתית וביחידות. במידה והחשוד לא יכול לממן לעצמו עור דין פלילי מקצועי ומומלץ, על המדינה למנות לו עו"ד מהסנגוריה הציבורית.

• תנאים הולמים – לחשוד צריכים להיות מסופקים תנאים הולמים בזמן המעצר. למשל כמו תנאי היגיינה סבירים, קבלת טיפול רפואי במידת הצורך, ביטחון אישי, מזון ועוד.

• ידיעת והבנת עילת המעצר – לרשותו של העצור לדעת ולהבין את עילת המעצר ואת העבירות המיוחסות לו. בשונה ממה שנהוג אולי לחשוב, לא מוטלת חובה על החשוד לשתף פעולה כתנאי לקבלת המידע הקשור לעילת המעצר. על אף הזכות לשמור על שתיקה ולא לשתף פעולה, מומלץ להתייעץ קודם כל עם עורך דין מנוסה בנושא.

מה קורה אחרי המעצר – האם יש זכות לשחרור על תנאי או למעצרים נוספים?

מה שיקרה בפועל אחרי המעצר תלוי קודם כל בהתקדמות החקירה ובתוצאותיה. לכן התרחישים השונים האפשריים לתקופה שאחרי המעצר, תלויים בהחלטת בית המשפט בעניין. בין אותם תרחישים ניתן למצוא למשל תרחיש של שחרור ממעצר בתנאים מגבילים, בקשה להארכת מעצר נוספת, שחרור ממעצר עד תום ההליכים, הגשת כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים, או שחרור וזיכוי של החשוד.

הסיכוי הטוב ביותר להגיע להסדר הטוב ביותר מבחינת החשוד, הוא להיעזר מוקדם ככל הניתן בערוך דין פלילי מנוסה ומיומן שמכיר את המערכת ואת האפשרויות השונות היטב.