ילדות בנות 14, גברים חרדיים בני 40 המשטרה יודעת אבל לא באמת רוצה לפעול

המקרה האחרון, שבו נערה בת 14 חותנה לגבר בן 41, מטלטל רבים. אבל מי שמכיר את מה שמתרחש ביבנאל יודע: זה לא מקרה חריג. זו שיטה.

והשיטה הזאת מתקיימת כי יותר מדי אנשים מעדיפים לעצום עיניים.

המשטרה, לפי עדויות רבות שנאספו לאורך השנים, שוב ושוב "קונה" את גרסת הכיסוי שמדובר רק ב"אירוסים". במקום לבצע פעולות חקירה פשוטות, לעקוב אחרי רכבים, לבדוק היכן מתגוררות הקטינות, מי נכנסה להיריון בגיל 14(ורבות מהן נכנסות) מי נעלמה ממערכת החינוך ומי חיה בפועל עם גבר מבוגר - מסתפקים לעיתים בכניסה לאירוע, שמיעת ההסבר ויציאה מהמקום.

אלא שכאשר ילדה בת 14 חיה עם גבר בן 41, זאת לא "מסורת".
כשנערה בת 13 מקבלת טיפול הורמונלי להכנת הגוף להיריון, זאת לא "קהילה סגורה".
וכשילדה בת 15 כבר מטיילת עם תינוק בעגלה - מדובר בכישלון מוסרי מהחמורים ביותר של מדינת ישראל.

עדויות קשות שנאספו לאורך השנים מתארות מציאות של שטיפת מוח מגיל צעיר, שבה ילדות לומדות שהייעוד היחיד שלהן הוא להתחתן מוקדם, ללדת ילדים ולציית. נשים שיצאו מהקהילה החרדית ביבניאל, סיפרו כיצד מגיל 9 או 10 עודדו אותן להתחנן לשידוך, כיצד הוצאו מבתי הספר, וכיצד עברו פגיעות מיניות שיטתיות במסווה של "חינוך דתי".

אחת העדויות המצמררות ביותר היא של אישה שסיפרה כי בגיל 12 "שודכה" לגבר שפגע בה מינית, ובהמשך חותנה בגיל 14 וחצי. שלושה חודשים לאחר מכן כבר הייתה בהיריון. לדבריה, הוסתרה במהלך כל ההיריון כדי למנוע חשיפה של גילה האמיתי.

וזה לא שהמדינה לא יודעת:

עשרות מקרים של נישואי קטינים, כולל ילדות בנות 12נחשפו והחקירה הסתיימה ללא כתבי אישום.

בשנת 2023 הקים משרד הרווחה צוות בין-משרדי שכלל נציגים מהמשטרה, משרד הבריאות, החינוך והמשפטים. המסקנות היו חמורות: "פגיעות מיניות", "חשדות לעבירות פליליות", "הורות לא מתפקדת" ושרשרת רב-דורית של פגיעה בילדים.

אבל בפועל? כמעט כלום.

נערות נושרות מבתי הספר, מתחתנות, הופכות לאמהות - ולעיתים הנתונים כלל לא מדווחים. לפי עדויות שהובאו בפני הוועדה, בכיתות מסוימות כמעט כל התלמידות כבר נשואות או אמהות.

באחד המקרים אף נטען כי מורה הסתירה פגיעה מינית בתלמידה שניסתה לשים קץ לחייה, ואף ניסתה למנוע התערבות של גורמי רווחה.

איך ייתכן שכל זה מתרחש במדינה מודרנית? והעולם שותק?

האם מדובר בפחד של הרשויות מעימות עם קהילה קיצונית?
האם שיקולים פוליטיים גורמים לעצימת עיניים?
והאם מישהו במדינה החליט בפועל שילדות חרדיות שייכות לרבנים שלהם ולא למדינה?

עובדתית, כשזה קורה בתוך קהילה חרדית סגורה, פתאום כולם מדברים על "רגישות", "מורכבות" ו"חוסר שיתוף פעולה".

רגישות תרבותית לא יכולה להיות תירוץ לפגיעה בקטינות.

ילדה בת 14 לא יכולה לתת הסכמה אמיתית לנישואים.
ילדה בת 14 לא אמורה להיכנס להיריון.
וילדה בת 14 לא אמורה להפוך לרכוש של מערכת שמחליטה עבורה איך ייראו חייה.

המדינה כבר יודעת הכל.
השאלה היא רק כמה ילדות עוד ייפגעו עד שמישהו יחליט לעצור את זה באמת.