מהפכה בדרך לעסקים הקטנים: מאות אלפים עשויים לקבל הגנה מתביעות ייצוגיות
שינוי משמעותי בחוק התובענות הייצוגיות מתקדם לקראת דיון בכנסת: הרף להגדרת עסק קטן עשוי לעלות משמעותית, כך שעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 9 מיליון שקל יוחרגו מהאפשרות להגיש נגדם תביעה ייצוגית. המשמעות: מאות אלפי בעלי עסקים ועוסקים מורשים בישראל עשויים ליהנות מההגנה החדשה. במקביל, בעבירות צרכניות מסוימות תחול חובת התראה ומתן 60 יום לתיקון ההפרה לפני הגשת תביעה
בשורה משמעותית עשויה להגיע בקרוב למאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים בישראל. במסגרת התיקון לחוק תובענות ייצוגיות שמקדם משרד המשפטים, מסתמנת הרחבה דרמטית של קבוצת העסקים שיוגדרו כ"עסק קטן" ויזכו להגנה מפני הגשת תובענות ייצוגיות.
על פי הפשרה המסתמנת, הרף עשוי לעמוד על מחזור עסקאות שנתי של עד 9 מיליון שקל. מדובר בשינוי משמעותי לעומת הנוסח שעבר בקריאה ראשונה בשנת 2024, שבו נקבעה הגנה לעסק שמחזורו אינו עולה על 2 מיליון שקל בשנה או שמעסיק עד חמישה עובדים.
המהלך טרם הושלם בחקיקה, והנוסח הסופי צפוי להיקבע במסגרת הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הוועדה צפויה לדון בתיקון באופן חריג במהלך הפגרה, לקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. עצם קיום הדיונים בפגרה התאפשר בעקבות הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.
מאות אלפי עסקים עשויים ליהנות מההגנה
לפי הנתונים שהוצגו במסגרת קידום המהלך, בישראל פועלים כ-700 אלף עסקים, ורובם המכריע הם עסקים קטנים וזעירים. הרחבת הרף צפויה להכניס תחת ההגנה מאות אלפי עסקים, ובהם עוסקים מורשים רבים.
הרציונל העומד מאחורי השינוי הוא שבמקרים רבים עצם ההתמודדות עם תביעה ייצוגית עלולה להטיל על עסק קטן הוצאות משפטיות כבדות, גם עוד לפני שהטענות נגדו הוכרעו בבית המשפט.
בדברי ההסבר לרפורמה הודגש הצורך להתמודד גם עם תביעות חסרות בסיס ועם האפשרות ליצירת רווח מעצם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
עם זאת, סביב גובה הרף התנהל ויכוח משמעותי. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, וחבר הכנסת לשעבר אביר קארה, מהגורמים המרכזיים שדחפו לקידום השינוי, ביקשו להעניק את ההגנה גם לעסקים גדולים יותר. מנגד, נשמעו טענות שלפיהן הרחבה גדולה מדי עלולה לפגוע בכלי שנועד להגן על ציבור הצרכנים.
קודם התראה – ורק אחר כך תביעה
שינוי מרכזי נוסף נוגע לעבירות צרכניות שנחשבות קלות יחסית. לפי ההסדר המוצע, במקרים מסוימים לא ניתן יהיה למהר ולהגיש תביעה ייצוגית, אלא יהיה צורך לפנות תחילה לבית העסק ולאפשר לו לתקן את ההפרה.
אם העסק יתקן את הליקוי בתוך התקופה שנקבעה – 60 יום – לא ניתן יהיה להמשיך במסלול הרגיל של הגשת התביעה הייצוגית בשל אותה הפרה. חובת הפנייה המוקדמת צפויה לחול על עסקים שמחזורם אינו עולה על 50 מיליון שקל, בהתאם לעילה הרלוונטית.
בין היתר מדובר בהפרות הנוגעות להצגת מחירים, משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה – מה שמוכר כ"תביעות ספאם" – סימון מוצרים, הפחתת משקל האריזה ודרישות מסוימות בתחום הנגישות.
מדובר באחד העקרונות המרכזיים של הרפורמה שכבר הופיע בנוסח שקודם בעבר: לתת לעסק הזדמנות לתקן הפרות מסוימות לפני שהוא נגרר להליך ייצוגי.
ומה לגבי הצרכנים?
לצד התמיכה במהלך, קיימת גם ביקורת. המתנגדים מזהירים כי הענקת חסינות רחבה מדי עלולה להחליש משמעותית את כוחם של הצרכנים ולאפשר לעסקים להפר הוראות חוק בידיעה שהאפשרות להגיש נגדם תביעה ייצוגית מוגבלת.
גם בדיונים סביב הרפורמה עלתה השאלה היכן צריך לעבור הגבול בין הרצון להגן על עסקים קטנים מפני תביעות בלתי מוצדקות לבין הצורך לשמור על התובענה הייצוגית ככלי אכיפה צרכני אפקטיבי.
לשכת עורכי הדין, למשל, הביעה בעבר תמיכה בהגנה ממוקדת על עסקים קטנים ובמאבק בתביעות סרק, אך הזהירה כי חלקים אחרים ברפורמה עלולים להעניק הגנות גם לגופים גדולים ולפגוע ביכולת הציבור לנהל תביעות מוצדקות.
קארה: "לתקן עוול נוראי"
חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, שפועל במשך תקופה ארוכה לקידום השינוי, בירך על קידום הדיונים ואמר כי מדובר במהלך שיכול לזכות לתמיכה משני צדי המפה הפוליטית.
לדבריו, המהלך נועד לשים סוף לפגיעה של מה שהוא מגדיר "תובעים סדרתיים" ועורכי דין בבעלי עסקים. קארה טוען כי יש ליצור בישראל סביבה שתאפשר לעצמאים ולבעלי עסקים ליזום, להתפרנס ולהצליח, וכי השינוי בחוק נועד לתקן עוול שנגרם במשך שנים לציבור בעלי העסקים.
כעת העיניים נשואות לוועדת החוקה. אם ההסכמות המתגבשות יאושרו והחקיקה תושלם, מדובר יהיה באחד השינויים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות בכללי המשחק שבין צרכנים לבין מאות אלפי עסקים קטנים בישראל.
