מי ירכיב את הממשלה הבאה? כל האפשרויות על השולחן – וגם בחירות נוספות

הקלפיות נסגרו, המנדטים חולקו, אבל השאלה החשובה ביותר נותרה ללא מענה: מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל?

על פי חלוקת המנדטים שפורסמה, הכנסת החדשה צפויה להיות מפוצלת לשלושה גושים מרכזיים, כאשר אף אחד מהם אינו מסוגל להקים ממשלה בכוחות עצמו. המשמעות היא שהשבועות הקרובים עשויים להיות רצופים במשא ומתן פוליטי, בניסיונות לגבש שיתופי פעולה ובהחלטות שעשויות לשנות את מפת הבריתות בכנסת.

המספרים שמסבירים את הפלונטר הפוליטי

לפי תמונת המנדטים , גוש המפלגות המזוהות עם בנימין נתניהו מחזיק ב־53 מושבים בכנסת. הליכוד מובילה עם 27 מנדטים, ולצדה ש"ס עם 6, יהדות התורה ועוצמה יהודית עם 7 מנדטים כל אחת, והציונות הדתית עם 6.

מנגד, המפלגות המזוהות עם גוש השינוי מחזיקות יחד ב־48 מנדטים.

מפלגת ישר! זכתה על פי הנתונים ב־21 מנדטים, ביחד ב־12, הדמוקרטים ב־8 וישראל ביתנו ב־7.

לצד שני הגושים נמצאות הרשימות הערביות, המחזיקות יחד ב־19 מנדטים: 11 לרשימה המשותפת ו־8 לרע"ם.

המשמעות ברורה אף גוש אינו מגיע לרוב של 61 חברי כנסת. כדי להקים ממשלה שתיהנה מתמיכה של רוב חברי הכנסת, יידרשו הסכמות עם מפלגות נוספות או שינויים בהרכב הגושים.

מי יקבל ראשון את ההזדמנות להרכיב ממשלה?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, ניצחון של מפלגה בבחירות אינו מבטיח לראש הרשימה שלה את ראשות הממשלה.

לאחר הבחירות מקיים נשיא המדינה התייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת. כל סיעה יכולה להמליץ על חבר כנסת שלדעתה ראוי לקבל את המשימה.

בתום ההתייעצויות מחליט הנשיא על מי להטיל את הרכבת הממשלה, תוך בחינת סיכוייו לגבש קואליציה שתזכה לאמון הכנסת.

לכן, גם אם הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר, אין משמעות הדבר שנתניהו יקבל בהכרח את ההזדמנות הראשונה. מנגד, גם גוש השינוי יצטרך להוכיח שיש בידיו אפשרות ממשית להרכיב ממשלה.

האם אפשר להקים ממשלה בלי 61 חברי קואליציה?

כן. אחת האפשרויות שעשויות לעלות היא הקמת ממשלת מיעוט.

מדובר בממשלה שמספר חברי הקואליציה שלה נמוך מ־61, אך היא מצליחה לזכות באמון הכנסת בזכות תמיכה מבחוץ או הימנעות של סיעות שאינן חברות בה.

במצב כזה, מפלגות יכולות לאפשר לממשלה לקום מבלי להצטרף אליה ומבלי לקבל תפקידי שרים.

עם זאת, ממשלה כזאת עלולה להתקשות בהעברת חוקים, באישור תקציב המדינה ובשמירה על יציבות לאורך זמן, משום שהיא תלויה בתמיכה משתנה של חברי כנסת מחוץ לקואליציה.

המפלגות הערביות עשויות להפוך ללשון המאזניים

אחד הנתונים המשמעותיים בתוצאות הוא כוחן המשותף של הרשימות הערביות, המחזיקות ב־19 מושבים.

מבחינה מספרית, תמיכה של חלק מחברי הכנסת הערבים עשויה להשפיע על יכולתו של גוש השינוי להקים ממשלה או לזכות באמון הכנסת.

אלא שהאפשרות הזאת תלויה בהסכמות פוליטיות מורכבות. לא כל המפלגות בגוש השינוי בהכרח יסכימו להישען על תמיכת הרשימות הערביות, וגם עמדותיהן של הרשימות הערביות עצמן אינן זהות.

לכן, אף שהמספרים מצביעים על אפשרויות שונות, אין פירוש הדבר שקיימת כבר קואליציה מוסכמת.

תרחיש נוסף: ממשלת אחדות

אם הניסיונות להקים ממשלה במסגרת הגושים הקיימים ייכשלו, ייתכן שהלחץ להקמת ממשלת אחדות יגבר.

ממשלה כזאת יכולה לכלול מפלגות ממחנות פוליטיים שונים, שיחליטו לשתף פעולה למרות חילוקי הדעות ביניהן.

היתרון המרכזי הוא האפשרות להקים קואליציה רחבה יחסית, אך האתגר יהיה להגיע להסכמות בנושאים מהותיים ובהם זהות ראש הממשלה, חלוקת התיקים, קווי היסוד של הממשלה והמדיניות שתוביל.

אפשרות נוספת היא הסכם רוטציה בראשות הממשלה, אך גם הוא מחייב הסכמה בין הצדדים.

כמה זמן יש להרכיב ממשלה?

מרגע שנשיא המדינה מטיל על חבר כנסת את המשימה להרכיב ממשלה, עומדים לרשותו 28 ימים.

הנשיא רשאי להאריך את התקופה, פעם אחת או בכמה פעמים, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על 14 ימים.

אם המועמד הראשון נכשל, החוק מאפשר לנשיא להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר, שיקבל 28 ימים נוספים, ללא אפשרות להארכה.

אם גם הניסיון הזה אינו מצליח, או אם הנשיא מודיע בשלב המתאים שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה, נפתח שלב נוסף שבו יכולים לפחות 61 חברי כנסת לבקש בכתב להטיל את המשימה על חבר כנסת מסוים.

לצורך הגשת הבקשה עומדים לרשותם 21 ימים. אם מוגשת בקשה העומדת בתנאי החוק, המועמד מקבל 14 ימים להרכבת ממשלה.

ומה יקרה אם אף אחד לא יצליח?

אם כל האפשרויות החוקיות להרכבת ממשלה ימוצו ללא הצלחה, ישראל תידרש ללכת לבחירות נוספות.

במקרה כזה הכנסת מתפזרת בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה, והבחירות מתקיימות במועד הקבוע בחוק.

עד להקמת ממשלה חדשה, הממשלה היוצאת ממשיכה לכהן כממשלת מעבר.

אז מי יהיה ראש הממשלה הבא?

נכון לתמונת המנדטים שהוצגה, אין מועמד שיכול להבטיח לעצמו את ראשות הממשלה על סמך גודל הגוש שלו בלבד.

נתניהו עומד בראש המפלגה הגדולה ביותר, אך הגוש המזוהה עמו אינו מחזיק ברוב. גם גוש השינוי אינו מגיע לבדו ל־61 מנדטים, והאפשרות להסתייע במפלגות נוספות תלויה בהסכמות שטרם הושגו.

הימים הקרובים יהיו משמעותיים במיוחד. ההתייעצויות אצל נשיא המדינה, ההמלצות של ראשי הסיעות והמשא ומתן בין המפלגות הם שיקבעו מי יקבל את ההזדמנות הראשונה, והאם יצליח לתרגם אותה לממשלה.

השורה התחתונה: הבחירות קבעו את חלוקת הכוחות בכנסת, אבל עדיין לא הכריעו מי יעמוד בראש הממשלה הבאה.