שישי אישי והפעם עם סיגי בן יוסף, מאמנת קבוצות ריצה עם סיפור חיים שכולו השראה

סיגי בן יוסף, נשואה ואמא לארבע בנים מגן יבנה. לגן יבנה היא הגיעה לפני 23 שנים "בטעות". הציצה והתאהבה. עד לספטמבר האחרון עוד היתה בעלת גן הילדים "קרן אור" ביישוב עד שהחליטה כי הגיעה לנקודה בחיים בה היא רוצה להתפנות לעיסוק החדש בחייה, הספורט. סיגי בחרה להוביל אנשים באמצעות הספורט והתנועה. היא למדה אימון ריצה למרחקים ארוכים בוינגייט והפכה את הספורט לעיסוק העיקרי בחייה. 

סיגי, איך הגעת לתחום הריצה?

לפני שש שנים הצטרפתי לקבוצת "רצים עם הרוח" של יובל שרביט ביישוב שהוא המאמן בה' הידיעה. לאחר חצי שנה עזבתי את הקבוצה בעקבות מותה של אחותי שהיתה חולת אנורקסיה במשך שנים רבות. למעשה, מאז שאני זוכרת את עצמי אני אחות קטנה לאחות אנורקסית כשכל החיים שלי מלווים בכאב ובקושי הזה. הקשר הטוב ביננו התחזק עוד יותר עם מות הוריי ואני חיפשתי גם תחום שיגרום לי לצד הצורך הגדול להיות שם בשבילה לעשות גם משהו בשבילי. כך למעשה הגעתי אל הריצה שנתנה לי המון סיפוק אישי. הרגשתי שאני יוצאת לדרך חדשה. "לא עומדת במקום" ההרצאה שלי מדברת גם על הניסיון שלי בחיים כמישהי שחיה בצל המחלה הקשה של אחותי. כשאחותי נפטרה עזבתי את הקבוצה אבל לאחר חודשיים יובל התקשר וביקש שאעזור לו לאמן קבוצת ילדים ונוער. זה היה מבחינתי מפנה טוב וראית בזה שליחות  הצורך להיות בשיא הכושר כמאמנת החזיר אותי גם להתאמן. לאחר קורס מאמני קבוצות ריצה שעברתי פתחנו קבוצת מתחילים על מנת להעביר את זה הלאה, כיום אני שותפה מלאה לכל הפעילויות במועדון. "רצים עם הרוח" הוא מועדון שהוא בית במלוא מובן המילה. יש לי את הגיבוי המלא של יובל שהוא מאמן וחבר וכמובן תמיכה מלאה מדורון בעלי היקר שבלי התמיכה שלו ושל הילדים לא הייתי יכולה לעשות את זה. העיסוק גובה ממני שעות רבות, אני רצה בשבתות ומתאמנת ליעדים לא פשוטים וכמעט בכל ערב אני לא בבית. "

איך הגעת להרצאות של  "לא עומדת במקום"?

"כשסגרתי את גן הילדים שלי שמתי לי למטרה לכתוב את "לא עומדת במקום" במטרה להעביר את התובנות שלי הלאה. אלו תובנות שהגעתי אליהן תוך כדי ריצה והריצה עזרה לי להגיע אל נקודת המפנה .אחותי היקרה נפטרה ולא הותירה כלום בעולם. היא לא התחתנה מעולם ולא היו לה ילדים. ההרצאה שלי מוקדשת לה. לא הייתי במקום הזה לולא הדרך שעברתי אתה. ההרצאה מספרת על החיים בצל הסיפור המשפחתי עד לנקודת הניצחון שלי במרתון החיים. תוך כדי ריצה הגעתי לתובנות ושיפרתי את איכות החיים שלי. הפסקתי לעלות ולרדת במשקל כל הזמן, התלתי פרק חדש בחיים שלי בלי לפחד או להביט לאחור. אני מאמינה שנולדנו לנוע, לא משנה באיזו תנועה מדובר. אחד יכול לטפס הרים, שני יכול לרקוד שלישי יכול לרוץ, התנועה מוציאה אותנו מהתקיעות שלנו. גורמת לנו לנוע בעוד מובנים. כל אחד יכול לשנות את מסלול חייו תוך כדי תנועה אם רק נבחר לעשות זאת"

איך את מעצימה נשים באמצעות הריצה?

"פתחתי קבוצה חינמית לנשים במטרה להוביל אותם לריצה של 4 קילומטרים. המטרה היא מירוץ הנשים של תל אביב שייערך ב-30/4 כשהסיסמא "לא עומדת במקום" שולטת גם בקבוצה הזו המונה כבר יותר מ-15 נשים. זה פרויקט מקסים והשיחות ביננו מדהימות. אנחנו מאוד מגובשות. מתאמנות פעם בשבוע בימי שלישי ואנחנו בקשר כל הזמן בוואטס אפ כשאני נותנת להן שיעורי בית לאימון בין פגישה לפגישה. בנוסף, אני מאמנת קבוצות נשים לאימוני כוח המתבצעים מחוץ לחדר הכושר באוויר הפתוח. 

מה את עושה בסופי השבוע שלך?

"בשבתות אני בעיקר רצה. גם בשישי. אני רצה בשטח. היום לדוגמא רצתי בפארק בריטניה במטרה להיות מוכנה לריצת שטח שתיערך ביום האשה 7/3. "

מה את אוהבת בגן יבנה?

"אני מאוד אוהבת את הקהילתיות והערבות ההדדית יש תמיד שיתוף פעולה פורה בין הקבוצה שלנו למתנ"ס ולמועצה ויש תמיד היענות ורצון לעזור. תמיד קשובים. "

מה היית משפרת בגן יבנה?

"הייתי שמחה אם היו בונים מסלול ריצה שבו אנשים יוכלו לרוץ בבטחה לא ליד כביש ראשי מסוכן. מקווה שיעשו משהו כזה בריאה הירוקה המתוכננת. גם אצטדיון היה מתקבל בברכה אני מאמינה שאלו תהליכים שיבשילו ויקרו בטוח עם הזמן ".