13 נפגעים בתאונות חזית-צד בגן יבנה בשנת 2025: עשרות נפגעו בעשור האחרון

גן יבנה נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח משמעותית. שכונות חדשות נבנות, מספר התושבים ממשיך לגדול ובהתאם גם היקף התנועה בכבישי היישוב ובכניסות אליו. לצד תנופת הבנייה וההתפתחות, נתוני עמותת אור ירוק מזכירים כי גם ביישובים קטנים יחסית יש להמשיך ולהשקיע בבטיחות בדרכים ובמניעת תאונות.

מנתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנת 2025 נפגעו בגן יבנה 13 בני אדם בתאונות דרכים מסוג חזית-צד. למרבה המזל, באותה שנה לא נרשמו הרוגים או פצועים באורח קשה בתאונות מסוג זה, אולם הנתונים מלמדים כי התאונות ממשיכות להתרחש גם במרחב העירוני של היישוב.

בחינה של העשור האחרון, בין השנים 2016 ל-2025, מצביעה על כך שבגן יבנה נפגעו 129 בני אדם בתאונות חזית-צד. חמישה בני אדם נפצעו באורח קשה במהלך התקופה, אך לא נרשמו הרוגים בתאונות מסוג זה. למרות הנתונים המעודדים יחסית בהשוואה לערים הגדולות, בעמותת אור ירוק מדגישים כי כל תאונה קשה היא תזכורת לחשיבות ההשקעה בבטיחות בדרכים ולצורך במניעת התאונה הבאה.

לדברי מומחי בטיחות, גידול באוכלוסייה מביא עמו באופן טבעי גם עלייה במספר כלי הרכב, בעומסי התנועה ובמספר החציות בצמתים. לכן, דווקא בתקופה שבה גן יבנה ממשיכה להתרחב, חשוב להקפיד על תכנון נכון של מערך התחבורה, שיפור הצמתים, הרחבת שדות הראייה לנהגים והתקנת אמצעי בטיחות מתקדמים.

תמונת המצב בישראל מדאיגה

הנתונים מגן יבנה משתלבים במגמה הארצית שעליה מתריעה עמותת אור ירוק. בשנת 2025 נהרגו בישראל 78 בני אדם בתאונות חזית-צד – השנה השנייה הקטלנית ביותר בעשור האחרון במספר ההרוגים בתאונות מסוג זה. בנוסף נפצעו באותה שנה 5,630 בני אדם, מהם 555 באורח קשה.

עוד עולה מהנתונים כי בכבישים העירוניים בלבד נהרגו בשנת 2025 29 בני אדם בתאונות חזית-צד, לעומת 19 הרוגים בשנת 2024 – עלייה של 53 אחוזים בתוך שנה אחת. מדובר בשיא שלילי בעשור האחרון, המלמד כי הסכנה אינה קיימת רק בכבישים הבין-עירוניים אלא גם בצמתים שבתוך הערים והיישובים.

למה תאונות חזית-צד מסוכנות במיוחד?

תאונות חזית-צד מתרחשות כאשר חזיתו של רכב אחד פוגעת בדופן של רכב אחר. ברוב המקרים מדובר בתאונות המתרחשות בצמתים, בעקבות אי מתן זכות קדימה, כניסה לצומת באור אדום או טעות רגעית של אחד הנהגים.

בשונה מחזית הרכב, הכוללת אזורי קריסה שנועדו לבלום את עוצמת הפגיעה, צידי הרכב מספקים הגנה מוגבלת בהרבה. לכן, כאשר ההתנגשות מתרחשת בדופן הרכב, הסיכון לפציעות קשות של הנהג והנוסעים גבוה במיוחד.

בעמותת אור ירוק מציינים כי חלק גדול מהתאונות הללו ניתן למנוע באמצעות תכנון נכון של הצמתים, שיפור התשתיות, התקנת מצלמות רמזור והגברת האכיפה נגד נהגים שאינם מצייתים לחוקי התנועה.

מחקר שמוכיח: טיפול במוקדי סיכון מציל חיים

אחד הנתונים המרכזיים שמציגה עמותת אור ירוק מבוסס על מחקר של חברת נתיבי ישראל, שבחן את השפעת הטיפול במוקדי סיכון ברחבי הארץ. מהמחקר עולה כי לאחר ביצוע עבודות לשיפור התשתיות בצמתים ובקטעי הדרך המסוכנים, נרשמה ירידה של כ-45 אחוזים במספר תאונות הדרכים באותם מוקדים.

למרות ההצלחה המוכחת, התקציב השנתי לטיפול במוקדי הסיכון עומד כיום על כ-180 מיליון שקלים בלבד. לשם השוואה, ועדת שיינין המליצה כבר לפני שנים להשקיע כ-400 מיליון שקלים בשנה במשך חמש שנים, כדי לאפשר טיפול רחב היקף בצמתים ובכבישים המסוכנים בישראל. בעמותת אור ירוק סבורים כי הפער בין התקציב הקיים לבין ההמלצות פוגע בקצב הטיפול במוקדי הסיכון ועלול לעלות בחיי אדם.

העמותה קוראת למשרד התחבורה לאשר תוכנית לאומית רב-שנתית, להגדיל את התקציב הייעודי לבטיחות בדרכים ולהבטיח שהטיפול במוקדי הסיכון יתבצע על בסיס נתונים מקצועיים ובשקיפות מלאה.

מנכ"ל אור ירוק: "ראשי הרשויות צריכים לפעול"

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר:

"תאונות חזית-צד הן תאונות עם פוטנציאל נזק גדול וקשה בשל העובדה שחזיתו של רכב מתנגשת בצידו של רכב אחר, במקום בו ההגנה על הנוסע מועטה. במקרים רבים מדובר בצמתים לא מוסדרים ולכן ראשי וראשות הערים צריכים לאתר את נקודות התורפה בערים ולשפר בהם את התשתית כך שתהיינה סלחניות לטעויות הנהג. מצלמות רמזור הן פתרון מהיר ואפקטיבי ביותר לצמצום העבירה בה אדם נכנס לצומת ללא מתן זכות קדימה או ללא ציות לרמזור אדום. איתור הצמתים האדומים, שיפור התשתית, התקנת אמצעי אכיפה והגברת המודעות הן פעולות שיובילו לצמצום מספר ההרוגים הגבוה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לאשר את התוכנית הלאומית הרב-שנתית ולהכפיל את התקציב לטיפול במוקדי הסיכון. הקיצוץ בתקציב עולה בחיי אדם."

לדברי עמותת אור ירוק, הנתונים של גן יבנה מוכיחים כי גם כאשר מספר הנפגעים נמוך יחסית, אסור להמתין עד שתתרחש תאונה קטלנית כדי לפעול. המשך פיתוח היישוב חייב להיות מלווה בהשקעה מתמשכת בבטיחות בדרכים, בטיפול במוקדי סיכון, בהסדרת צמתים ובהגברת האכיפה. שילוב של תשתיות בטוחות יותר לצד אחריות אישית של הנהגים יכול לצמצם עוד יותר את מספר התאונות ולהבטיח שהמגמה החיובית תימשך גם בשנים הקרובות.