בית הספר נעמי שמר מסיים את הלימודים באירוע ענק !

המחזור הראשון של בית הספר נעמי שמר בגן יבנה סיים את דרכו במשרד החינוך, ועשה זאת בהפקה עצומה בגודלה. מערכונים, שירים וריקודים עליהם עמלו התלמידים חודשים, התרכזו לערב אחד, מיוחד במינו.  


ברביעי האחרון (11) סיימו תלמידי מחזור א' של בית הספר אורט ע"ש נעמי שמר שבגן יבנה את לימודיהם. את טקס הסיום אפפה התרגשות רבה מצד התלמידים, צוות בית הספר, אנשי הציבור שהגיעו ומצד עוד אורחים נוספים שלא ידעו למה לצפות.

על ההפקה כולה היה ממונה חיים פיליבה, מורה התיאטרון של בית הספר אשר בין היתר היה ממונה על ערב ההפקות של מגמת התיאטרון, על הערבים הקהילתיים ועל יום הכשרונות בבית הספר. חודשים ארוכים שהתלמידים עבדו על המופע הגדול, לא הכינו אותם להתרגשות המהולה בעצב אשר הרגישו במהלך ההופעה ובעיקר בסיומה.

מרבית התלמידים סיימו את מבחני הבגרות ומערכת השעות השתנתה מתנ''ך, מתמטיקה ולשון, לריקוד, שירה וכתיבה. מגוון תלמידים כתבו בעצמם את המערכונים למסיבה והגו את הרעיונות והכוריאוגרפית אביבית אלמלם הייתה אחראית לריקודים. תלמידי המחזור הראשון בילו את החודשים שלפני המסיבה בבית הספר, בחזרות מרובות, מהבוקר ועד הערב.

צוות המורים, אשר עבור חלק גדול ממנו זוהי מסיבת סיום ראשונה של שכבת יב', התרגש מאוד גם הוא. דרור אהרון, ראש המועצה, אמר בנאומו- "בשבילי לעמוד כאן ולברך את בוגרי המחזור הראשון זה כמו התגשמות חלום", הוא הוסיף- "זה היה מסע ארוך, מהנחת אבן הפינה בבית הספר, הסרת העמוד, ועד עכשיו".

בהופעה היו מגוון ריקודים- ריקודי זוגות לצלילי שירי להקות צבאיות, ריקוד 'כנופיות' בין אולמות האירועים בהם עובדים התלמידים ואף ריקוד לצלילי שיר אשר נכתב במיוחד להופעה- שיר ההורה המלווה. בנוסף, היו מערכונים רבים בהופעה- היום שאחריי מסיבת הסיום, תורנויות המטבח בצבא, הליך המיון לצה''ל, גלגולה של פקודה ואף בנושא השמירות הצבא. כל השירים בהופעה היו בביצועם של בוגרי בית הספר. צוות המורים אפילו הקליט שיר במיוחד להופעה וביצע אותו באירוע.

מבט מבפנים

בתור אחד מהתלמידים אשר השתתף בהפקה, אוכל רק לשבח את כלל העוסקים במלאכה. חדר ההתארגנות נראה כמו חמ''ל (חדר מלחמה) והיה מלא כולו במדים ונעלי צבא, שולחנות, כיסאות ושלל אביזרים למערכונים השונים. מאחורי הקלעים היה חושך אך רוח התלמידים האירה את המסדרונות- התלמידים הנרגשים נכנסו בחזרה לחדר מחוייכים מאוזן לאוזן ובהתרגשות מרובה. ההפקה הייתה ברמה גבוהה מאוד והציוד איתו עבדנו היה ברמה הכי טובה שיש.

נהננו מאוד בתהליך ההפקה של המסיבה, השחקנים, הרקדנים, הזמרים וגם האנשים שעבדו מאחוריי הקלעים. נהנו להביע את עצמנו ולקחת חלק במסיבת הסיום אשר בעיינינו, הייתה סיכום של 12 שנות לימוד. ההתרגשות עטפה אותנו מכל עבר, התרכזנו כל כך בהכנות למסיבה ובחזרות, בהתרגשות לקראת המופע הגדול, ששכחנו שזהו הסיום, ושכאן זה נגמר. קיווינו שההופעה תימשך לנצח, שלא נצטרך לעזוב ולסיים את זה, שלא נצטרך לעלות לבמה ולשיר את שיר הסיום.

בשיר הסיום הושקעה מחשבה רבה והיה הוא שילוב של שני שירים, "בן 17" של בן ארצי ו"שיר פרידה" של שלמה ארצי. העובדה כי מדובר באב ובן חיזקה את המסר אותו ניסינו להעביר וייחדה אף יותר את השיר.

אדבר בשם צוות התלמידים ואודה למנהלות בית הספר, פנינה גלס, אירית סטניסקובסקי ורינה ניצן, לראש המועצה, דרור אהרון, למפיק ולבמאי חיים פיליבה, לכוריאוגרפית אביבית אלמלם ולכלל העוסקים במלאכה, לוועד ההורים ולהורים בכלל. אנו מודים מקרב לב לכל האנשים אשר גרמו לשנה הזו ולתקופת הלימודים בכלל, להיות התקופה הכי טובה בחיים שלנו.


הייתי רוצה לסיים במילות השירים איתן אנחנו סיימנו את 12 שנות הלימוד שלנו:

"נפרדים החברים אחרי 3 שנים ביחד, יוצאים אל החיים,
עוזבים את בית הספר, דף חדש נפתח בספר ...
התרגלנו ליום, לחברים, אז מה כבר נעשה בבוקר שכולם לומדים?
התבגרנו, וכלכך מהר, מבינים שלא נהיה בני 17 יותר ...

מחר נהיה כבר על מדים ובלילה ראשון בלי אמא, נזכר ברגעים יפים עם מורים וחברים,
ואיך שרק הוצאנו רשיון, ולסיבוב לקחנו את החברה, אהבה מעל לכל דמיון של ימים מאושרים ...

זה שיר פרידה, אז בואי ונאמר שלום,
אנו אומרים תודה, ואת יודעת שחלום
סופו להתגשם, אני אומר תודה ואחר כך נושם ...
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני הולך."