האם בהלת הלישמניה הגיעה לגן יבנה?

 לישמניה ובשמה המוכר יותר שושנת יריחו מגיעה במקור משפני סלע המשמשים כנשאים המחלה מועברת על ידי זבוב החול המטיל את הביצים שלו בתוך העקיצה המתפתחת לפצע הגורם סבל רב. מינור קריקר, חיילת המשרתת בגדוד ברדלס כלוחמת הוצבה בגזרת ים המלח והערבה שם נעקצה בידיה ופניה. לאחר נסיונות רבים לרפא את הפצע באמצעים שונים שכללו משחות וזריקות שלא הועילו, עברה מינור סדרת טיפולים במחלקה הפוטותרפית של תל השומר שכללו החדרת חומרים מטפלים דרך הוריד שהובילו לתופעות לוואי קשות. כיום, מינור חזרה לפעילות מלאה וגם הפצע כבר כמעט וחלף. כחיילת המשרתת בגדוד מעורב, נודע לה מהבדואים המשרתים עמה כי הם נוהגים לחשוף את התינוקות הקטנים על מנת שיעקצו ויידבקו במחלה ויתחסנו.  שכן אי אפשר להידבק שוב במחלה והחיסון היחיד הוא פשוט... לחלות בה. 

אתמול, קיבלה מירב אודיז אמה של מינור טלפון מאמא אשר בתה בת ה-7 מגן יבנה נעקצה בפניה וחלתה גם היא. בהמלצתה של מירב פנו הורי הילדה לקבלת טיפול בתל השומר. מינור, עברה את החודשים הקשים בגבורה. הפצעים מגרדים ומציקים וניתן רק לדמיין כמה סבל עוד יעבור על הילדה הקטנה עד שתירפא. מירב טוענת כי בגן יבנה נתגלו עד כה 3 מקרי הידבקות וכי קיים חשש ממשי שהזבוב מגיע מהשדות המקיפים את היישוב. היא גם קוראת לכולם להתמרח בתכשירים נגד יתושים ולשים כילות על גבי עגלות  ומיטות התינוקות והילדים. "אי אפשר לתאר את הסבל שעברנו כמשפחה במהלך התקופה בה מינור התמודדה עם הקושי ולמרות שהיא לוחמת אמיצה היה קשה לראות את הטיפולים הקשים שהיא עוברת בלי יכולת לעזור לה" מירב קוראת למחלת התברואה של גן יבנה לטפל בעניין בדחיפות כי כל מקרה כזה כרוך בסבל בל יתואר. 

תגובת ראש המועצה אהרון דרור

"הפנייה הועברה אלינו והנושא נמצא בבדיקה מול משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לקבלת הנחיות לגבי האזור שלנו. מי שמפיצים את זבוב החול הם אכן שפני הסלע שאינם נמצאים בגן יבנה ובסביבותיה. עם זאת בגלל הדיווחים בכלי התקשורת על הגדלת התפוצה של הנושא במקומות נוספים אנא דווחו למוקד על כל מקרה שכזה ועל המיקום שבו הוא אירע בכדי שנוכל לבדוק את הנושא לעומק ברגע שנקבל את הנחיות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בנושא נעדכן את התושבים מיד"

והרי העדכון מהמשרד להגנת הסביבה:

ככל הידוע למשרד להגנת הסביבה אין בגן יבנה בעיה של שפני סלע המשמשת חיית המאגר לטפיל הלישמניה. היישוב נמצא רחוק מאזורי חשיפה. ככלל, בגלל החשיבות הרבה של הנושא, המשרד מוביל מזה שנתיים תוכנית לאומית למיגור התופעה ברחבי הארץ. המשרד להגנת הסביבה קיבל אמנם רק חצי מהתקציב המבוקש בהיקף של 40 מליון שקל אך מיד עם קבלת ההקצאה ממשרד האוצר העביר כספים לרשויות הרלוונטיות הנמצאות במפת החשיפה כדי להכין ולבצע תוכניות תשתיתיות בליווי הדרכה מקצועית של המשרד. פעולות הטיפול בתופעה כוללות בין היתר טיפול בבתי הגידול המלאכותיים שנוצרו על ידי אדם בתוך היישוב לצד לכידה של שפנים".