יום המשפחה 2026: מה חשוב לדעת על ההתמודדות המשפחתית בעת אבחון סרטן

תקשורת פתוחה עם הילדים: גילוי מחלת הסרטן אצל אחד ההורים מהווה ראשיתה של תקופה קשה עבור המשפחה כולה. בתקופה זו מתעוררים חששות ופחדים רבים לצד ההכרח להתמודד גם עם בדיקות מרובות והחלטות מורכבות. כמו כן, ברוב המקרים מתעוררות גם שאלות רבות, וקיימת אי ודאות לגבי המשך הדרך. אצל רוב ההורים עולה באופן ספונטני הרצון להגן על הילדים ולמנוע מהם כאב. רבים סבורים, בדרך כלל בטעות, שהילדים לא יוכלו להתמודד עם מציאות של מחלת סרטן במשפחתם, ונמנעים מלספר להם, כדי להגן עליהם מפני הכאב והדאגה. ניסיוננו הראה שדווקא בתקופה זו קיימת חשיבות רבה לביסוס מערכת יחסים הנשענת על תקשורת פתוחה וכנה. הסבר שמותאם לגיל, להבנה ולהתפתחות הרגשית של כל ילד וילדה, יאפשר התמודדות טובה יותר עם המצב החדש.

• שגרה ושינויים במשפחה: מחלת הסרטן גורמת לשינויים רבים בשגרת המשפחה, למשל שינוי באווירה הרגשית הכללית או שינוי בהופעתו החיצונית של ההורה כתוצאה מניתוח או מטיפולים שהוא מקבל. לעיתים קרובות חלה ירידה בתפקוד הכללי וביכולתו של ההורה לבצע את התפקידים הרגילים שהוא מילא במשפחה. חשוב לשמור ככל האפשר על שגרת היומיום ולמלא את צרכיהם של הילדים. ניתן להיעזר בבני משפחה אחרים או בגורמים חיצוניים, אך חשוב שיהיו דמויות קבועות ככל האפשר. התמודדות טובה עם מצבים משתנים מעניקה לילדים ביטחון עצמי וביטחון במשפחה. בדרך כלל לילדים יש יכולת טובה, לעיתים טובה יותר מאשר למבוגרים, להשלים עם קיומה של נכות או מגבלה חיצונית. הסבר קצר על הסיבה לשינוי במראה או בהרגשה יספק אותם ויאפשר להם להמשיך הלאה.
• שיח במינון המתאים לחולה: אנשים רבים חוששים כי שיחה על המחלה עלולה לעורר בחולה פחדים שלא חש בהם קודם לכן, אך נמצא כי דאגה זו אינה מבוססת. מחקרים שנערכו בבריטניה בשנות השישים, בהשתתפות חולים שמחלתם נמצאה בשלב מתקדם, העלו כי שיחות של חולים עם חברים קרובים ובני משפחה לא עוררו פחדים חדשים. ההפך הוא הנכון, הימנעות משיחה על הפחדים עלולה, במקרים מסוימים, להעצים אותם. חוקרים אחרים הראו שבקרב חולים במחלות קשות, אחת הבעיות המכבידות עליהם ביותר היא חוסר הנכונות של אנשים לדבר איתם וכי תחושת הבידוד עקב כך מקשה עליהם עוד יותר. עם זאת, מחקר אחר בארה"ב מצא כי גם שיחות מרובות אינן מועילות לחולה. שיחה על המחלה היא כמו תרופה: יש להיעזר בה במינון הנכון ובזמן הנכון. חשוב להקשיב ולדובב את החולה כל עוד הוא/היא מביעים רצון לדבר, אך לדעת גם מתי להניח לנושא ולשתוק לצידם. יש תועלת רבה בניסיון לשוחח ולהקשיב לחבר או לקרוב משפחה שהתבשר כי חלה בסרטן. למרות המבוכה הראשונית בשיחה והמכשולים שעלולים לעמוד בדרככם, נסו שלא להתייאש. חשוב שתקפידו לא לכפות את עצמכם, אלא רק להציע אוזן קשבת ושיחה בהתאם לרצון החולה.
• גם תורשה זה משפחה: כ-5% עד 10% ממקרי הסרטן מתפתחים על רקע נטייה משפחתית-תורשתית, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן במהלך החיים. במשפחות שבהן קיימת נטייה תורשתית שכזאת, רבים מבני המשפחה חלו בסרטן, ביותר מדור אחד. חלק מהמקרים המשפחתיים נגרמים על ידי תסמונות סרטן תורשתיות, הניתנות לאיתור ואפיון באמצעות בירור קפדני של הסיפור המשפחתי ובדיקות מעבדה לאיתור פגמים גנטיים תורשתיים (מוטציות בגנים). חולים ובני משפחה המעוניינים לברר אם המחלה התפתחה על רקע תורשתי, ואם בני המשפחה מצויים בסיכון לחלות בסרטן, יכולים לפנות ליועץ גנטי בקופת החולים. מידע נוסף בנושא, בתוכנית "הסיכוי שבסיכון" באתר האגודה למלחמה בסרטן.

-

האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כמנכ"ל האגודה מכהן משה בר חיים, כיו"ר האגודה בהתנדבות מכהן  פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר האגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר חברים בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' יוסי ירדן, פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן. למידע נרחב על שירותי התמיכה והמידע המגוונים, היכנסו לאתר האגודה למלחמה בסרטן, או התקשרו 24/7 בשיחת חינם לטלמידע שמספרו 1-800-599-995.