אוּלַי בֶּעָתִיד... – דן וקנין

אוּלַי בֶּעָתִיד... –    דן וקנין:

לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנִי כָּכָה, מִתְיָיאֵשׁ.

מֵהַמַּנְהִיגִים, מֵהַפִּילּוּג וּמֵהָאֵשׁ,

אֲנִי מְנַסֶּה לְדַמְיֵין מִי יִזְכֹּור אוֹתִי,

וְאֵיךְ יִהְיֶה פֹּה בֶּעָתִיד אַחֲרֵי לֶכְתִּי.

אוּלַי בֶּאֱמֶת הָאָרֶץ תִּשְׁקֹוט אַרְבָּעִים שָׁנָה,

וְאוּלַי בְּגִינַּת הַשִּׂנְאָה תִּפְרַח שׁוֹשַׁנָּה.

אוּלַי פִּתְאוֹם מֵאֵיזוֹ בַּסְטָה שֶׁל אֲבַטִּיחַ,

יוֹפִיעַ הַגּוֹאֵל וְיַכְרִיז :" אֲנִי הַמָּשִׁיחַ."!

אוּלַי לְדַאֲבוֹנִי תִּשְׁלֹט פֹּה הַדִּיקְטָטוּרָה,

וְכָל מָה שֶׁאָהַבְתִּי יַהֲפֹוךְ לְקָרִיקָטוּרָה.

אוּלַי יַמְלִיכוּ עָלֵינוּ אֵיזֶה עָרִיץ,

 שֶׁיְּדַכֵּא אֶת הָעָם וְיִתְנַהֵג כְּמוֹ פָּרִיץ.

מִצַּד שֵׁנִי, אוּלַי סוֹף סוֹף יִהְיֶה פֹּה נֶחְמָד,

וְכָל עַמֵּנוּ הַמְּפֻלָּג יִתְחַבֵּר לְאֶחָד.

אוּלַי  נִתְאֵַחד מֵחָדָשׁ כְּמוֹ אַחִים,

וְנִשְׁלַח זֶה לָזֶה חִיּוּכִים וּפְרָחִים.

אולי בֶּעָתִיד לַשַּׁקְרָנִים לֹא תִּהְיֶה תְּקוּמָה,

וַעֲבַרְיָינִים לֹא יַהַפְכוּ לְגִיבּוֹרֵי הָאֻומָּה.

הַחֹוק יֶאֱסֹר כָּל חֲנֻפָּה וְלִקּוּק,

וְזֶּה  לְבַדּוֹ מְמַלֵּא אוֹתִי סִפּוּק!

אוּלַי נִזְכֶּה לְמַנְהִיג עֶרְכִּי וִישַׁר דֶּרֶךְ,

שֶׁיִּהְיֶה מוּסָרִי וְיַכִּיר בַּחֹוק כְּעֵרֶךְ.

הוּא יִהְיֶה וַדַּאי  מַנְהִיג מַמָּשׁ מְיֻוחָד,

שֶׁיֵּדַע לְקַדֵּם אֶת הָעָם וְלַעֲשׂוֹתוֹ מְאֻחָד.

הַלְּווַאי וְהוּא יִהְיֶה  נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב,

 שֶׁיְּהַוֶּה דֻּגְמָה וְיִהְיֶה נָקִי לְלֹא רְבָב.

הוּא יִקְבַּע שֶׁלַּעֲבֹד וּלְשָׁרֵת זֶה לֹא נוֹרָא

וְיַזְכִּיר לְכֻולָּם כִּי בְּלִי קֶמַח אֵין תּוֹרָה,

אוּלַי הַיְּלָדִים יַתְחִילוּ שׁוּב לִקְרֹא סְפָרִים,

וְיִלְמְדוּ לִכְתֹּב לֹא רַק מִסְרוֹנִים קְצָרִים.

אוּלַי תַּחֲזֹר הַגְּדֻלָּה שֶׁל תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר,

וְתִסְתַּייֵּם הָרְדִיפָה אַחֲרֵי  הַפִּרְסוּם וְהַזֹּהַר.

אוּלַי אֲנָשִׁים יִלְמְדוּ  נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת,

 וְיִשְׁאֲפוּ לְיֹופִי (וְלֹא רַק שֶׁל חֲתִיכוֹת..)

וְאָז אוּלַי הַנֹּועַר לֹא יִבְהֶה בְּמַבָּט אָטוּם

בַּשֶּׁלֶט בּוֹ כָּתוּב: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם."

אוּלַי בֶּעָתִיד אֲנָשִׁים יַחְזְרוּ לֶאֱהֹב אֲדָמָה,

בְּמוּבָן שֶׁל עֲבוֹדָה וְלֹא כִּבּוּשׁ וּמִלְחָמָה.

אוּלַי אֲנָשִׁים יַעֲרִיכוּ  וְיִשְׁתַּחֲווּ אַפַּייִם,

לִפְנֵי הַחַקְלָאִים, הַמּוֹרִים וְעוֹבְדֵי הַכַּפַּייִם.

אוּלַי בְּגַן הַיְּלָדִים יַלְדּוֹן חָמוּד,

שֶׁיִקְרְאוּ לוֹ עִידּוֹ וְאוּלַי מַחְמוּד,

יַחֲזֹר הַבַּיְתָה לְחִבּוּק שֶׁל אִמָּא,

בְּלִי  שֶׁעָבַר הִתְעַלְּלוּת כְּמוֹ בְּסֶרֶט אֵימָה.

אוּלַי שׁוּב נִרְאֶה כָּאן נִפְלָאוֹת וְנִסִּים,

וַאֲנִי מְקַוּוֶה שֶׁיִּהְיֶה פֹּה שִׁלְטוֹן שֶׁל נָשִׁים,

לֹא יְדַבְּרוּ עוֹד עַל  אַפְלָיָה וְשִׁיוְיוֹן וּזְכוּיוֹת,

וְכֻלָּם יִדְבְּקוּ בָּאֱמֶת וִידַבְּרוּ גְּלוּיוֹת.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לְכָל חֲלוֹם,

וְכַנִּרְאֶה לֹא סָבִיר שֶׁיִּהְיֶה פֹּה שָׁלוֹם.

אֲבָל אוּלַי לְפָחוֹת לֹא תִּהְיֶה מִלְחָמָה וּקְרַב,

עִם בְּנֵי פְּלֶשֶׁת וּבְנֵי עֲרָב.

אוּלַי אוּלַי, יִתְקַיְּימוּ כָּל הַבְטָחוֹת הַנְּבִיאִים,

וְכָל נְכָדַי,  הַשִּׁילֵּשִׁים שֶׁלִּי  וְהָרִיבֵּעִים,

יִחְיוּ כָּאן בְּאַרְצֵנוּ בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה,

 וְיֵשְׁבוּ תַּחַת תְּאֵנָתָם בְּשָׁלוֹם וְאַהֲבָה.

וְאוּלַי בַּסּוֹף בַּסּוֹף יָגוּר פֹּה כֶּבֶשׂ עִם זְאֵב,

בְּלִי מִלְחָמוֹת  וּבְלִי  כְּאֵב....