הטור השבועי של דן וקנין: "חֹושֶׁךְ (על פני ישראל.. )"

חֹושֶׁךְ (על פני ישראל.. ) / דן וקנין

וַיְהִי בִּימֵי הַמַּנְהִיג שֶׁחָשַׁב שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ

...וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹוהוּ וָבֹוהוּ.

שָׁעָה עֲצוּבָה בְּחַיֵּי הַלְּאֹום,

וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.

מַנְהִיג הַשָּׁקוּעַ בְּבֹוץ מִשְׁפָּטִי

מְנַהֵל אֶת הַמְּדִינָה בְּמוֹעָצָה מִשְׁפַּחְתִּית

לְמוֹצָא פִּיו נִשְׁמָעִים כָּל הַשָּׂרִים,

וּלְמִי שֶׁמִּתְקַשֶּׁה, יֵשׁ דַּפֵּי מְסָרִים.

הַמַּנְהִיג הַמֵּסִית לִמֵּד אֶת הַבִּיבִּיסְטִים,

לִקְרֹא לַחֲצִי עִם בּוֹגְדִים וְאָנַרְכִיסְטִים.

אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מֶלַח הָאָרֶץ וּפַטְרִיּוֹטִים,

עַכְשָׁיו מֻתְקָפִים בִּידֵי רְשָׁעִים וְאִידְיוֹטִים.

שָׂרִים לֹא רְאוּיִים מִתְנַהֲלִים בְּאָמוֹק,

וּמַשְׁקִיעִים הַרְבֵּה זְמַן בְּלִיקּוּק עָמֹוק.

מְמַנִּים אַנְשֵׁי אֶגְרוֹף וּמְקֹורָבִים,

וּמְסַלְּקִים מֵהַדֶּרֶךְ אֲנָשִׁים לֹא מְשֻׁחָדִים.

מֶמְשָׁלָה הַמִּטְפַּחַת גִּזְעָנוּת וּלְאֻמָּנוּת,

מַכְנִיסָה חֲצִי עַם לַפַּחַד וּלְכוֹנְנוּת,

וּמוֹדִיעָה בְּשִׂמְחָה כִּי כַּוָּנָתָהּ הָעִיקָּרִית

הִיא שִׁנּוּי הַחֻוקִּים וַהֲפִיכָה מִשִּׁטְרִית.

הֵם הָפְכוּ אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי לְפֶגֶר חֶבְרָתִי,

הַמִּתְבּוֹסֵס בַּהֲסָתָה וְקֶרַע עֲדָתִי,

וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא עֲסוּקִים בִּקְלָלוֹת וַהֲסָתָה,

מְתַכְנְנִים בְּשֶׁקֶט אֶת הַכְּפִיָּיה וְהָהדַתָּה.

מֶמְשָׁלָה נִבְחֶרֶת שֶׁהֶרְכֵּבָהּ לֹא הֶגְיוֹנִי,

נִשְׁלֶטֶת בִּידֵי מִעוּט אַנְטִי צִיּוֹנִי.

מְדַבְּרִים יָפֶה עַל אַחְדוּת וְעַל פִּיּוּס,

וְשׂוֹרְפִים מְדִינָה בִּגְלַל חֹוק אִי גִּיּוּס.

הַחֲרֵדִים רוֹאִים בּוֹ חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ,

וְאִם תָּוכְנִיתָם אָכֵן תַּצְלִיחַ,

יִזָּכֵר לָנֶצַח כְּמַחֲרִיב הַדֵּמוֹקְרַטְיָה

וַהֲפִיכַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּנוּ לְתֵאוֹקְרַטְיָה.

שָׂרִים לֹא רְאוּיִים  בַּעֲלִיל,

 מַרְקִידִים אוֹתוֹ לְפִי הֶחָלִיל

מִסְתַּכְּלִים עָלָיו בְּעַיִן עֲקֻמָּה,

וְצוֹחֲקִים : "זֶה?  אֲבִי הָאֻומָּה?"

נְצִיגִים פּנָאטִיִּם שֶׁל כּוֹחַ דָּתִי חָדָשׁ

 חוֹלְמִים בְּגָלוּי עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

מְעוֹדְדִים אִי גִּיּוּס וְסַרְבָנוּת,

וּמְחַזְּקִים בְּשֶׁקֶט אֶת הָרַבָּנוּת.

שָׂרִים עֲבַרְיָינִים וּמִשְׁתַּמְּטִים

מְנַצְּלִים אוֹתָנוּ וְקוֹרְאִים לָנוּ אַחִים.

מוֹדִיעִים בְּגָלוּי וְלֹא בִּלְחִישָׁה,

אֶת כַּוָונָתָם לְגַבֵּי מַעֲמַד הָאִשָּׁה.

אַנְשֵׁיהֶם עוֹקְרִים בַּגְּבָעוֹת עֲצֵי זַיִת,

וּמִתְכּוֹנְנִים לְחִידּוּשׁ הַזֶּבַח בְּהַר הַבַּיִת.

מַרְבִּיצִים לַשְּׁכֵנִים וְשׂוֹרְפִים בָּתִּים,

מְגַלְגְּלִים עֵינַיִים וְאוֹמְרִים : אֲנַחְנוּ אַחִים.

אֲנָשִׁים שֶׁרוֹמְמוֹת אֶל בְּפִיהֶם,

מְמַלְּאִים בְּשֹׁוחַד וְאֶתְנָן כִּיסֵיהֶם.

לָקְחוּ בִּשְׁבִי אֶת מְדִינָתֵנוּ הַחִילּוֹנִית

וּמְאַיְּמִים לְהָפְכָהּ לְדָתִית וְלֹא רִיבּוֹנִית.

אֲנִי לֹא חוֹשֵׁשׁ מֵאוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים,

אֲבָל רוֹעֵד מִפַּחַד מִכָּאֵלֶּה אַחִים.

 לֹא מַפְחִידִים אוֹתִי אִירָן אוֹ בַּגְדָּד,

וַאֲנִי מֻטְרָד יוֹתֵר מ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד".

...ולִפְעָמִים אֲפִילּוּ אֲנִי הַחִלּוֹנִי נֶאֱנָח: הוֹי אֵלִי,

 תַּגִּיד, מִי יַצִּיל אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי?

כִּי לְצַעֲרִי גַּם בְּלִי לְהַפְעִיל חוּשׁ שִׁשִּׁי,

אֲנִי כְּבָר רוֹאֶה אֶת חֻרְבַּן הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי.