הטור השבועי של דן וקנין: מכירת חיסול
23.01.25 / 07:57
"..וּבָאָרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרוּחַ אֱלֹהִים אֵין בָּהּ. עֵת הַמַּנְהִיג שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מֻקָּף חֲנֻפָּה לְלֹא אַהֲבָה. הַזְּחִיחוּת שֶׁלּוֹ מְצִיפָה אֶת הָעִיר וְשָׁרִים חַנְפָנִים מִקִּיר לְקִיר. טוֹבֵל בִּשְׁקָרִים הֲסָתָה וְנִיצּוּל, וּמוֹבִיל מְדִינָה לִמְכִירַת חִיסּוּל..."
מְכִירַת חִיסּוּל - דן וקנין
..וּבָאָרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ
וְרוּחַ אֱלֹהִים אֵין בָּהּ.
עֵת הַמַּנְהִיג שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ
מֻקָּף חֲנֻפָּה לְלֹא אַהֲבָה.
הַזְּחִיחוּת שֶׁלּוֹ מְצִיפָה אֶת הָעִיר
וְשָׁרִים חַנְפָנִים מִקִּיר לְקִיר.
טוֹבֵל בִּשְׁקָרִים הֲסָתָה וְנִיצּוּל,
וּמוֹבִיל מְדִינָה לִמְכִירַת חִיסּוּל.
פָּרוֹת הַבָּשָׁן חוֹגְגוֹת עָלֵינוּ
וְאֵין שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵנוּ.
"מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב
וּמִי יַשְׁקֶנּוּ כּוֹס חָלָב"?
הָאַרְמוֹן מָלֵא זִבְחֵי רִיב
וּשְׁמוּעוֹת עַל אפנדציט וְכִיב.
לַעֲנִיִּים רַק פַּת חֲרֵבָה
וּבֵין הָאַחִים אֵין אַהֲבָה.
"בְּיַחַד נְנַצֵּחַ", חֲסַר בָּסִיס,
וּבְהָרֵי הַנָּבִיא יָבַשׁ הֶעָסִיס.
וַחֲרֵדִים חוֹבְשֵׁי כִּפָּה
מִתְנַגְּדִים לְגִיּוּס וַאֲכִיפָה.
יְרוּשָׁלַיִם כְּבָר לֹא זָהָב,
וְאָזְלוּ הַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב.
"מִי יָעַל מַיִם מִן הַבּוֹר
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר"?
יוֹנַת הַשָּׁלוֹם עוֹדָהּ בַּחֲלוֹם,
תַּגִּידוּ, אֵיךְ הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם?
כשהַמְּדִינָה בּוֹעֶרֶת וּמְדַמֶּמֶת
וְהַמֶּמְשָׁלָה שתָּמִיד זוֹמֶמֶת,
מַרְעִידָה אֶת הַסִּיפִּים,
וּמַגְדִּילָה אֶת נֵטֶל הַמִּיסִּים.
מַפְקִירָה מְפֻנִּים וְזוֹנַחַת חֲטוּפִים,
עֲסוּקָה בְּעַצְמָהּ וּבְהַמְצָאַת חֻוקִּים.
הָרֹאשׁ דּוֹאֵג לְרַעְיָיתוֹ
וּמְפַנֵּק אֶת מִי שֶׁאִתּוֹ.
מְנַהֵל מֶמְשֶׁלֶת רִיב וּמָדוֹן
וּמוֹבִיל מְדִינָה בְּמִדְרוֹן.
אִישׁ חָזָק בְּמִלִּים,
אֲבָל אֵין לוֹ אֱלֹהִים.
וְעַכְשָׁיו בִּנְקֻודַּת זְמַן קְרִיטִית,
מֵקִים וַעֲדַת טִיּוּחַ פּוֹלִיטִית.
וַאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ נִיתַּאי :
תַּגִּיד לִי: לָמָּה וְעַד מָתַי?
קוֹרֵא לְעַצְמְךָ אֲבִי הָאֻמָּה
וְחוֹצֶה כָּל קַו אָדֹם וְחוֹמָה.
אבל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאוּם הָאֶזְרָח,
וְאוֹר גָּדוֹל וְחָדָשׁ יִזְרַח..
לֹא יִשָּׂא אָח אֶל אָחִיו חֶרֶב,
וּלְכָל מַנְהִיג כּוֹשֵׁל נֹאמַר: לֵךְ! הֶרֶף!
