"המושך בקולמוס": אורלי מסה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('257451a7-d0b8-4046-9437-2856d2201a07','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,26400,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('257451a7-d0b8-4046-9437-2856d2201a07','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26400,'Image','');},15]]);})

קבלו את אורלי מסה: "מציינת השנה בגאווה 30 שנים של סיפור אהבה סוחף עם תושבי גן יבנה".

אורלי מסה

מכתב שלא נשלח/אורלי מסה                                               

  לעיתים נדמה לי כי מערכת היחסים הבלתי תלותית שהתפתחה בנינו, הפכה במהלך השנים לקשר של תלות הדדית. אני מלווה אותך עשרות שנים מאז היותך תלמידת תיכון. למדתי להכיר אותך ברגעי שקט נדירים, בהן ערכת חשבון נפש אישי ופנימי בינך לעצמך, אך גם ברגעי סערה ותסכול. הקשר העמוק שהתפתח במהלך הזמן, התקדם על פי שיקול דעתך הבלעדי.  ברור לי שאני נטול זכות לדרוש את קרבתך ומגע אצבעותייך, למרות שלעיתים אני נזקק לו נואשות. התרגלתי לקבל באהבה ובכניעה את המצב, שאת קובעת את זמן המגע, שאם לא כך, לא ארגיש אותך כלל.

  תמונות חייך, אבני הדרך, שינויי הזמן ושגרת היום שלך, צרובות בזיכרוני כאלבום תמונות ישן. הנה תמונה בה את מניחה עלי את חולצת התלבושת שלך בכיתה י', זו התכלת המכופתרת עם הצווארון הנוקשה, זו שעל הכיס השמאלי רקמת בחוט טורקיז את סמל בית הספר. גם תמונה בה את לומדת טבחות במכנסי פפיטה מתרחבים וחולצת טבחים לבנה בעלת דש משולש. כאן את במדים שלך.

  אני זוכר היטב את הקיטורים שלך, שאת היא זו שצריכה לכבס את המדים לעצמך לאחר שבוע של שביזות בלבנון. עובר בי רעד כשאני נזכר, בהתרגשות שעברה בין קצות אצבעותייך, הארוכות והנעימות, הצבועות בסגול מתכתי, כשפרשת לפני באושר וגאווה, את בגדי התינוקת שילדת רק לפני מספר ימים, והבאת אתך באותו הבוקר לביתך המסודר והערוך לכבודה.

  שנים מאוחר יותר אחזה בך אותה התרגשות כשנולד בנך. כדרכך, מצאת להתרגש מצבעי התכלת – כחול וירוק, שהרי עד לאותו היום חיבקת בגדים ורודים -  סגולים. אני נזכר בתמונה, שהתקרבת אלי בשמחה, מחייכת חיוך חדש ולא מוכר. הראית לי את החזייה הראשונה של ביתך, אהובת ליבך, זו שמזמן הפסיקה להיות תינוקת ורודה. איך התרגשת, איזו נפלאה את. מאוחר יותר הבנתי שזה קטע בין נשים, בין אם לבת. הנה תמונה של טלית בר המצווה של התינוק הכחול ושוב מדי צבא. הפעם את לצד המדים כאמא.

  חייך פרושים לפניי בקווים ישרים ומקבילים. הידיעה הברורה שאני ניצב איתן וזמין עבורך ככל שתחפצי, משרה עלינו נינוחות ונוחות של פתיחות כששנינו יחד. אני מעריך את נאמנותך ארוכת השנים. אני יודע שבקלות יתרה את יכולה להחליף אותי באחר, למצוא לך איזה צעיר חדשני שיעשה את העבודה בשבילך. אבל את, יודעת כנראה, בדיוק כמוני, שאת זקוקה לזמן חסד קטן עם עצמך. הזמן שלך איתי, כך את טוענת, הוא זמן איכות של מדיטציה וניקיון רוחני. זמן  חסד זה, בו את נוגעת בי בידיים חשופות ומנוסות ותולה עלי את שגרת ימייך, הייתי רוצה שימשיך לעולם, עד קץ הזמן.         

  אז תרשי לי יקירתי, לשם שינוי הפעם, להיות מבקש הבקשה, רק פעם אחת. אנא, בבקשה, אל תקני מייבש כביסה.

באהבה גדולה, חבל הכביסה שלך.

 

---------------------

יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ 

--------------------

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה