חודש המודעות הבין-לאומי 2026: כל מה שחשוב לדעת על סרטן השד בישראל

לקראת חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד, שיצוין באוקטובר, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים והמלצות בריאות מעודכנות לציבור הנשים הכוללות גם בדיקת דם לנשאות גנטית לנשים בריאות ממוצא אשכנזי ואתיופי.

באגודה מדגישים כי הגילוי המוקדם מאפשר לשנות את מהלך המחלה באופן דרמטי, משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ולרוב גם מאפשר מתן טיפולים קלים וממוקדים יותר.

סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-5,870 נשים עם סרטן השד, שהן כ-113 מאובחנות חדשות שמתגלות מדי שבוע וכ-1,100 ככל הנראה ימותו מהמחלה במהלך השנה.

על פי תחזית הסוכנות לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050, כלומר בעוד כ-24 שנים, עתידות להיות מאובחנות כ-6,930 ישראליות עם סרטן השד וכ- 1,770 חולות כנראה ימותו מהמחלה בשנה זו.

על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בקרב נשים. עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50. בכל שנה שיעור הגברים המאובחנים מהווה כאחוז אחד בלבד.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר שכן הגילוי המוקדם משנה את מהלך המחלה באופן דרמטי ומציל חיים. זה קורה בכל יום בישראל הודות לתוכנית הלאומית לאיבחון מוקדם של סרטן השד, אשר יזמנו עם משרד הבריאות ויוצאת לפועל באמצעות קופות החולים וניידות הממוגרפיה. התוכנית היא לנשים מגיל 50 אחת לשנתיים. אך נשים בגיל 45 ומעלה יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע ולשקול לבצעה כבר היום שכן כל הבדיקות בסל הבריאות הציבורי".

מחקר חדש בדק את הקשר בין עבודה במשמרות לילה וסרטן שד

עבודת לילה נחקרה בעבר כגורם שעשוי להיות קשור לסיכון לסרטן השד. מחקר חדש מפינלנד ביקש לבחון אילו מאפיינים של עבודת משמרות ובהם תדירות משמרות הלילה, מספר לילות רצופים ובעיות שינה ועייפות קשורים לסיכון למחלה.

במחקר נכללו 42,379 נשים שעבדו במגזר הציבורי בפינלנד, בעיקר בתחומי הבריאות והרווחה. החוקרים שילבו מידע משאלונים עם רישומי שעות עבודה ממערכות השכר ונתונים מרישום הסרטן הלאומי. משמרת לילה הוגדרה כעבודה של לפחות שלוש שעות בין 23:00 ל־06:00. הנשים היו במעקב במשך  כ־9.8 שנים בממוצע, ובמהלכן אובחנו 945 מקרי סרטן שד. בניתוח נלקחו בחשבון מאפיינים כמו  גיל, עישון, צריכת אלכוהול, BMI ופעילות גופנית.

באוכלוסייה כולה לא נמצא קשר ברור בין עבודה במשמרות לבין סרטן השד. עם זאת, בקרב נשים בנות 50 ומעלה, עבודה ברצף של יותר משלוש משמרות לילה הייתה קשורה לסיכון גבוה בכ-64% לסרטן השד. גם עבודה במשמרות ערב הייתה קשורה לסיכון גבוה בכ-28%. בנוסף, בקרב נשים שעבדו בקביעות בלילה ודיווחו על בעיות שינה או על עייפות בעבודה, נמצא סיכון גבוה יותר לסרטן השד בהשוואה לעובדות יום שסבלו מאותן בעיות.

חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח שמשמרות הלילה עצמן גרמו לסרטן. החוקרים מציינים גם שלא ניתן היה להתחשב בכל גורמי הסיכון האפשריים, ושחלק מהממצאים מבוססים על תתי-קבוצות קטנות יחסית.

מסקנת החוקרים היא שבנשים בנות 50 ומעלה, מאפיינים מסוימים של עבודת משמרות ובמיוחד רצפים של משמרות לילה עשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר לסרטן השד. לדבריהם, נדרשים מחקרי התערבות כדי לבדוק האם שינוי בסידור המשמרות או טיפול בבעיות שינה ובעייפות יכולים לסייע בהפחתת הסיכון. המחקר פורסם בכתב העת Scandinavian Journal of Work, Environment & Health (SJWEH) ב - 20 במאי 2026, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

מחקר בדק את הקשר בין תרופות לירידה במשקל וסיכון לסרטן השד

עודף משקל והשמנה מוכרים כגורמי סיכון לסרטן השד. מחקר חדש בדק האם שימוש בתרופות ממשפחת GLP-1, המשמשות לטיפול בסוכרת ובהשמנה ומסייעות לירידה במשקל, קשור לשכיחות נמוכה יותר של סרטן השד.

החוקרים אספו נתונים רפואיים של 111,646 נשים בארצות הברית בגילים 45–80 (גיל חציוני 61), עם עודף משקל או השמנה כלומר, BMI של 25 ומעלה, שעברו בדיקת דימות לשד בין 2022 ל-2025. כ-15 אלף מהנשים קיבלו מרשם לתרופה ממשפחת GLP-1 לפני בדיקת ההדמיה, וכ-96 אלף לא קיבלו תרופות אלה. במהלך תקופת המחקר אובחן סרטן השד בקרב 2,628 מקרים של סרטן שד: 247 מקרים בנשים שקיבלו את התרופות (1.62% מכלל הנשים בקבוצה זו), ו-2,381 מקרים בנשים שלא קיבלו אותן (2.47% מהנשים בקבוצה).

לאחר התאמה לגורמים נוספים שעשויים להשפיע על הסיכון, כגון גיל, מוצא ,BMI, צפיפות השד וסוכרת, נמצא כי השימוש ב-GLP-1 היה קשור לסיכוי נמוך בכ-30% לאבחון סרטן השד.

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע שהתרופות עצמן הן שגרמו להפחתה בסיכון. ייתכן שהקשר קשור גם לירידה במשקל, לשיפור במצב המטבולי או לגורמים נוספים.

החוקרים מציינים בנוסף כי עודף משקל הוא גורם סיכון לסרטן השד הניתן לשינוי, וכי ירידה במשקל היא אחת הדרכים שעשויות לסייע בהפחתת הסיכון. עם זאת, יידרשו מחקרים נוספים שיבדקו בצורה אמינה האם תרופות GLP-1 אכן מפחיתות את הסיכון לסרטן השד. המחקר פורסם בכתב העת JCO Oncology Practice בתאריך 2 ליוני 2026, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. בהקשר למחקר זה באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי התקציר נועד לצרכי מידע והסברה בלבד. עודף משקל והשמנה מוכרים כגורמי סיכון לסרטן השד ולכן האגודה ממליצה להפחית משקל באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה. כל שיקול לגבי סיוע תרופתי מחייב התייעצות ספציפית ואישית עם הרופא המטפל בקופת החולים תוך התייחסות ולנתונים הרפואיים האישיים, ושקילת כל הסיכונים ותופעות הלוואי הידועות בשימוש בתרופות ממשפחת GLP-1 לרבות - קריאה מעמיקה של העלון לצרכן לפני כל שימוש.

מחקר בדק את דפוסי הפעילות הגופנית לאורך החיים והסיכון לסרטן השד

פעילות גופנית עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד. חוקרים מנורבגיה ביקשו לבדוק כיצד פעילות גופנית בהווה וכן דפוסי פעילות גופנית לאורך החיים משפיעים על הסיכון לחלות במחלה. במחקר נכללו 325,953 נשים בגילי 50–69 שדיווחו בשאלונים על היקף הפעילות הגופנית בעצימות גבוהה שביצעו בגילים 15–49 וכן על רמת פעילותן הנוכחית. פעילות בעצימות גבוהה הוגדרה כפעילות מאומצת, כמו ריצה, רכיבה מהירה על אופניים או פעילות אירובית, שנמשכה לפחות 30 דקות. במהלך המעקב אובחנו 16,087 מקרי סרטן שד בקרב המשתתפות.

לאחר התאמה לגיל, השכלה ומדד מסת הגוף (BMI), נמצא שנשים ששמרו לאורך השנים על רמת פעילות גבוהה היו בסיכון נמוך בכ־8% לסרטן השד, ונשים שהגבירו את פעילותן לאורך השנים היו בסיכון נמוך בכ־6% בהשוואה לנשים ששמרו על רמת פעילות נמוכה.

הקשר הבולט ביותר נמצא לגבי פעילות גופנית נוכחית: נשים שדיווחו על 4–5 שעות פעילות בעצימות גבוהה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ־11%, ואצל נשים שדיווחו על 6 שעות ומעלה בשבוע נמצא סיכון נמוך בכ־28%, לעומת נשים שלא דיווחו כלל על פעילות גופנית בהווה.

עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי ולכן לא ניתן להוכיח שהפעילות עצמה הפחיתה את הסיכון. בנוסף, הנתונים התבססו על דיווח עצמי, לעיתים לגבי פעילות שבוצעה שנים רבות קודם לכן, ולכן ייתכנו טעויות זיכרון וגורמים נוספים שלא נמדדו.

מסקנת החוקרים היא ששמירה על רמת פעילות גופנית גבוהה לאורך החיים וגם הגברת הפעילות עם השנים– קשורות לסיכון מופחת לסרטן השד. גם תחילת פעילות אחרי גיל 50 נמצאה קשורה להפחתת הסיכון – כך שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל להתאמן. המחקר פורסם ב-4 ביולי 2026 בכתב העת המדעי Cancer Causes & Control, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

אלכוהול וסרטן השד

קיים קשר מבוסס היטב בין תחלואה בסרטן שד לבין שתיית אלכוהול, אף כאשר מדובר בצריכה קלה או מתונה. במחקרים מדעיים נמצאה עלייה של כ-7% עד 10% בסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשים השותות משקה אלכוהול אחד ביום, ועלייה של כ-20% לחלות בסרטן השד בנשים השותות שני משקאות אלכוהוליים ויותר ביום בהשוואה לנשים שנמנעות לחלוטין משתיית אלכוהול. באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי שתיית אלכוהול יכולה לעודד צמיחת תאי אפיתל בבלוטות החלב ולגרום לעלייה ברמות ההורמון אסטרוגן. כתוצאה מכך וממנגנונים נוספים, עולה הסיכון להתפתחות סרטן שד בנשים.

ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן המופעלת על ידי אסותא בשיתוף כל קופות החולים

פעילות ניידת הממוגרפיה שיזמה ורכשה האגודה למלחמה בסרטן נועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה, החשובה לגילוי מוקדם של סרטן, בדיקה שבכוחה להציל חיים. מדובר בצמצום הפערים שנדרש בין מגזרים מיוחדים באוכלוסייה ובין נשים המתגוררות ביישובי המרכז, לעומת אלה המתגוררות בפריפריה. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן מופעלת על ידי צוות מקצועי של רשת בתי החולים אסותא אשר אחראי לביצוע בדיקות האבחון והפענוח. צוות הניידת מורכב מנשים בלבד והניידת הינה מרווחת ומאפשרת נוחות מלאה. בניידת יש חדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה וביצועיה נמצאים תחת תוכנית בקרת איכות של משרד הבריאות, הפועלת במימון האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף כל קופות החולים.

השקעה במימון מחקרים כחול לבן בתחום סרטן השד

במטרה לקדם את חקר הסרטן בישראל, ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן בוחנת ובוחרת עשרות הצעות מדי שנה ומעניקה מימון למחקרים בקשת רחבה של תחומים, בהם לסרטן השד. מתוך מחקרים אלו פותחו שיטות חדשות לאבחון, לטיפול ולשיקום של חולי סרטן. למחלות הסרטן אין גבולות טריטוריאליים. הן פוגעות באנשים בכל רחבי העולם, כך שכל הישג במחקר כאן, הוא הישג של העולם כולו. ואכן, שיטות חדשות שפותחו מתוך מחקרים שנערכו בישראל מיושמות כיום בארץ ובעולם. בחמש השנים האחרונות העניקה האגודה למלחמה בסרטן 21 מלגות מחקר בתחום סרטן השד לחוקרים ולרופאים ממרכזי המחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים ברחבי הארץ. המענקים ניתנו הודות לתרומות הציבור ולקרנות מיועדות.

בדיקת דם לנשאות גנטית לנשים בריאות ממוצא אשכנזי ואתיופי

באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי חיוני לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (חלקי או מלא) ולנשים אתיופיות לבצע בחינם בקופת החולים, במסגרת סל שירותי הבריאות, בדיקת דם פשוטה לאיתור הנשאות למוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2. נשים נשאיות נמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, אך השתתפות בתוכנית מעקב לנשאיות ושימוש בדרכי מניעה שונות, כמו ניתוחיים מניעתיים, יכולים לצמצם את הסיכון לחלות, להעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם במקרה של מחלה, ואפילו למנוע את ההתפתחות שלה. על פי דוח הקונסורציום הישראלי שהוקם ופועל בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, מעקב על פי ההמלצות יכול למנוע כ-280 מקרים של סרטן השד והשחלות מדי שנה בישראל. (הזכאות לבדיקה היא חד פעמית במהלך החיים).

המלצות מומחי האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד - כל הבדיקות נמצאות בסל הבריאות הציבורי וניתן לבצען דרך קופת החולים:

• בכל גיל - הכירי את שדייך. אם גילית שינוי כלשהו פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא. (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כמפחית תמותה מסרטן השד).
• בכל גיל - עדכני את הרופא.ה המטפל.ת בנוגע להיסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד.
• בכל גיל - לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי, מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.
• מגיל 45 עד 49 - נשים יכולות לפנות לרופא.ה על מנת להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
• מגיל 50 עד 74 - יש לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך, לפי החלטת הרופא.ה. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
• מגיל 75 ומעלה - ההחלטה אם להמשיך לבצע ממוגרפיה כבדיקת סריקה תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא.ה.
• המלצות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה - לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

סקר עמדות בריאות בעקבות אירועי ה - 7 באוקטובר

על פי נתוני סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן בשנת 2024, מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן בעקבות ה - 7 באוקטובר. כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרה-סאונד (30%).

בסקר נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות, כ-49% ציינו כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סברו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% ידעו כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד, ורק 20% ידעו כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.

כ-55% מהנשים העידו כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע מזון המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.

באשר לסרטן השד במשפחה, אחת משש נשים (17%) ציינה שלה או לקרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקרבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה. כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (34-25) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן 85% מהנשים בגיל 54-45 עדכנו את הרופא.

בסקר נבדקה גם רמת המודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. כחמישית מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה, אחת מכל שש בערך (16%) מתכננות להיבדק. שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25. המניעים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא והיסטוריה משפחתית - כשבמשפחה יש קרובה שחלתה.

בסקר נשאלו הנשים על תדירות הביצוע של בדיקת ממוגרפיה. על פי התוצאות, 71% מהנשים מעל גיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים. בקרב הנשים מעל גיל 50 שאינן מבצעות את הבדיקה באופן קבוע, 33% ציינו כי החסם לביצוע בדיקות קבועות הוא דחייה, למרות הידיעה שחשוב לבצע בדיקה זו, 15.5% ציינו שהן לא בקבוצת סיכון ולכן פחות מקפידות ו-14% דיווחו כי החשש מהבדיקה גורם להן לא להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה קבועות.

הסקר נערך בשנת 2024 במימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos  מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הנשים בישראל בקרב 507 נשים בגיל 25 ומעלה.