בסוף השבוע האחרון חוויתי הפתעה מכוננת. במפגש משפחתי אצל בתי, במהלך הכנות משותפות לארוחת בוקר־צהריים מפנקת, כשכל אחד הכין משהו, מצאתי את עצמי מתבונן פתאום בנכדה הגדולה שלי, אלי, שלקחה על עצמה את הכנת השקשוקה. ואני, כמה כבר אפשר להפתיע אותי עם שקשוקה? אז מתברר שאפשר.

השקשוקה של אלי. צילום: פיני לוי

לראות אותה מקפיצה בצל בביטחון ובשליטה, יודעת בדיוק מה לעשות בכל שלב וגם מה ייצא, שולטת בחומרים, בטעמים, באש, יודעת מתי להנמיך ומתי להגביר, מתי להדליק את הגריל בתחילת התהליך ולהכניס את המחבת בזמן הנכון. הייתי המום. התבוננתי בה נדהם, ואז הגיעה מחבת שקשוקה מפוארת וטעימה, מוקרמת בתזמון מקצועי. חלקנו יחד רגעי קסם - הקסם של החיים והזמן שרץ.

האמת? אני לא הייתי מכין מחבת כזו, כי אני מתחיל את השקשוקה שלי עם שום, פלפל חריף וכוסברה. ואצלי שקשוקה אדומה לא ראתה בצל בחיים. והנה, הקטנה הזאת באה עם מתכון משלה ושיחקה אותה. והיא רק בת 12.

שקשוקה דור 3. סבא פיני עם הנכדה אלי

אז אני גאה להציג ולהעביר הלאה, בהנאה גדולה, את השקשוקה פיצה של אלי פרס. אגב, השקשוקה הזאת היא להיט אצל ילדים וכנראה לא במקרה.