הסוג השני של האנשים הוא, אלה שמוכנים להשאיר כל דבר ליד המקרה, אלא שמוכנים לקחת סיכונים מבלי לוודא שהם מוגנים, אלה שמפחדים שאם הם יעשו משהו בעניין זה יתרחש, סוג של אמונה טפלה. לכן הם לא כותבים צוואה, לכן הם לא חושבים מה יקרה אחרי לכתם, כי אם הם יחשבו על זה, הרי שמבחינתם, זה עוד עלול להתרחש.

דוגמא טובה לכך אפשר למצוא בכל מה שקשור לנושא של ביטוח חיים. על פניו זה נשמע כמו עניין פעוט, הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע למצב שהוא צריך לממש אותו, מצד שני, אף אחד מאיתנו או לפחות מרביתנו, לא רוצה להגיע לכדי מצב בו שיקרה לו משהו ואז הוא או צאצאיו יצטרכו לחפש כיצד להתמודד עם המצב הזה. אך העובדה שיש אנשים שלא מחזיקים ביטוח כזה.

צריך לומר, במקרים מסוימים הפנסיה שלנו מהווה ביטוח חיים, אך מה עם עצמאים שאין להם פנסיה ממקום העבודה ומה עם מצבים שהפנסיה איננה מכסה בהכרח? לשם כך עושים ביטוח חיים. לשם כך יש לפנות לחברת ביטוח וזו תדאג להציע עבורנו את הביטוח שיתאים למה שאנחנו מחפשים.

מדוע אנחנו צריכים ביטוח כזה

פוליסת ביטוח חיים היא למעשה פוליסה שמבטיחה, לא משנה מה יקרה לנו, המשפחה שלנו תמשיך ליהנות מקצבה מסוימת שתאפשר להם איכות חיים סבירה. זה לא מבטיח בהכרח שהם יוכלו להמשיך לחיות באותה איכות חיים שהם היו רגילים אליה לפני שקרה לנו מה שקרה, אך זה כן מבטיח שהם יוכלו לכלכל את עצמם.

ביטוח חיים עוסק בכמה מישורים, במישור של אובדן כושר עבודה, מלא או חלקי, על פי אחוזים מסוימים. במישור של מחלה, פציעה או חבלה. כמו כן ביטוח חיים עוסק במישור של מוות. בכל אחד מהמקרים חברת הביטוח משלמת סכום כסף מסוים בהתאם לפוליסה ולפרמיה ששילמנו. במקרים של מחלה, פציעה או חבלה, הרי שהפוליסה תממן את הטיפול בנו, שוב בהתאם למה שסוכם בינינו לבין חברת הביטוח.

ביטוח חיים

מדובר באחד הביטוחים המשמעותיים והחשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות. אם לא תהיה לנו פוליסה כזו, אנחנו במובן מסוים מפילים את הנטל הכלכלי של הטיפול בנו על בני המשפחה וכן אנחנו גורמים להם נזק כלכלי משמעותי אם נפסיק לעבוד או חס וחלילה, נמות. הפוליסה אמורה להעניק להם את הכלים להמשיך וליהנות מאיכות חיים ויחד עם זאת, במידת הצורך, גם לטפל בנו.