ישנה נגיעה מקרבת, ויש כזו המרחיקה

ישנה נגיעה מקרבת, ויש כזו המרחיק. הנושא מעניין, עמוק, אישי, ומשתנה מאדם לאדם. נגיעה אמיתית מטרתה לחבר בין בני הזוג ולא להפריד ביניהם – וכך מסבה להם עונג פנימי אמיתי ולא רק ריגוש חיצוני. נגיעה זו היא נגיעה שהעיקר בה אינו המגע עצמו אלא מה שעומד מאחוריו, אותם הרגשות שקדמו לכך והובילו לכך, המגע הוא רק אמצעי גשמי להמחיש את הרגשות הללו, ומטרתו להוביל לאחדות בין הנשמה לגוף.

מתי נגיעה מפרידה?

ביסודו, נובע המגע השלילי מעודף התעסקות עצמית של הנוגע, המתעלמת מעולמו הפנימי של זולתו. הנוגע באופן לא רגיש מנסה בעצם לגעת רק בעצמו, כאשר זולתו אינו אלא אמצעי לכך, דבר שמשדר לאדם בו נוגעים תחושה נוראית. המגע הופך אותו לאובייקט, כלי שרת בידי סיפוקו העצמי של הנוגע.

המגע יכול להיות עטוף בדיבורים וגינונים חיצוניים של אהבה, אך אם אין בו את האיכות הדקה, הרגישה, האמיתית, הוא יוצר תחושה שלילית. במגע שלילי כזה יש משהו מחריד, במובן המילולי של המילה, הוא מסוגל ליצר חרדות. מי שחווה מגע לא מתוקן, מרגיש (ובצדק) שמנסים לנצל אותו. במגע השלילי יש מידה מסויימת של פולשנות, שבנפש הרגישה נחווית כאילו מישהו חודר לתוך הנפש ועושה בה כרצונו.

איתי בן יוסף מחבר הספר "לבדו" זוגיות ונפש באור פנימי, ומנהל מכון הייעוץ "בחדרי הנפש" 

רוצים לשאול שאלה בנושא זוגיות ונפש? התקשרו 050-6577804

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו