הטור השבועי של דוד וקנין: " סֻכָּה פְּשׁוּטָה"

סֻכָּה פְּשׁוּטָה - דן וקנין   (נכתב שבוע לפני טבח ה 7/10)

אֱלוֹהִים שֶׁלִּי!
אִם כְּבָר הֵבֵאתָ אוֹתָנוּ עַד הֲלוֹם,
תֵּן לָנוּ סֻכָּה בָּהּ נוּכַל כֻּלָּנוּ לָשֶׁבֶת.
סֻכָּה קְטַנָּה וּפְשׁוּטָה שֶׁל שָׁלוֹם,
וּגְדֻלָּה לְהַבִּיט בָּאַחֵר בְּעַיִן אוֹהֶבֶת.

סֻכָּה פְּשׁוּטָה שֶׁל אַרְבָּעָה קְרָשִׁים,
עִם שַׁרְשְׁרָאוֹת נְיָר וּשְׂמִיכָה.
בָּהּ חָלַקְנוּ חֲבֵרוּת וּתְמִיכָה.
ולֹא נִבְהַלְנוּ מֵהַחַיִּים הַקָּשִׁים,

סֻכָּה פְּשׁוּטָה שֶׁל עֲנִיִּים בְּחֹמֶר,
אֲבָל חֲזָקִים וַעֲשִׁירִים בְּרוּחַ.
בֵּרַכְנוּ בָּהּ עַל דָּג וְעַל תֹּמֶר,
וְשָׂמַחְנוּ עַל לֶחֶם שָׁחֹר מָרוּחַ.

כִּילָדִים יָשְׁנוּ אָז עַל הָאֲדָמָה,
בְּאוֹתָהּ סֻכָּה פְּשׁוּטָה שֶׁל פַּעַם.
טֶרֶם יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ גַּם מִלְחָמָה.
אֲבָל יָדַעְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ עַם.

סֻכָּה פְּשׁוּטָה בְּחָצֵר אוֹ בַּגִּנָּה,
וּבֵין הַסְּכָךְ רוֹאִים אֶת הַיָּרֵחַ.
כָּמוֹהָ הָיוּ פַּעַם בְּכָל הַמְּדִינָה,
וּבָהּ קִבַּלְנוּ חָבֵר וְאוֹרֵחַ.

בֵּינְתַייִם גָּדַלְנוּ יַחַד עִם הַמְּדִינָה,
עַכְשָׁיו יוֹשֵׁב נַהָג עַצְבָּנִי בַּקַּבִּינָה.
וְאֶת מְקוֹם הָאַחְדוּת וְהַתְּמִימוּת,
תָּפְסוּ שִׂנְאָה עִיוּורֶת וְאַלִּימוּת

הַנָּבִיא הִבְטִיחַ סֻכַּת שָׁלוֹם וְגַם יוֹנָה,
אֲבָל עַכְשָׁיו הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ שׁוֹנָה.
וּכְשֶׁאַתָּה נִלְחָם עַל חֹפֶשׁ וְעֶקְרוֹנוֹת
יוֹנִים וְסֻכּוֹת הֵם לֹא פִּתְרוֹנוֹת,

עַכְשָׁיו שְׁלוֹמִית כְּבָר לֹא בּוֹנָה סֻכָּה,
כִּי אַדְמַת הָאָרֶץ שלה חֲרוּכָה.
וְאֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן יוֹשְׁבִים עַל הַמִּרְפֶּסֶת,
רוֹאִים בְּעֶצֶב אֵיךְ הָאָרֶץ נֶהֱרֶסֶת.

אֲבָל, אוּלַי לֹא הַכֹּל אָבוּד וְאֶפְשָׁר לְתַקֵּן,
וְלִבְנוֹת כָּאן בַּיִת נֶהְדָּר לְצָעִיר וּלְזָקֵן.
אוּלַי הַנַּהָג בַּקַּבִּינָה יִתְעַשֵּׁת וְיַרְגִּיעַ,
וְכֻלָּנוּ יַחַד לְחוֹף מִבְטָחִים נַגִּיעַ.

וְאוּלַי אִם נַחֲזֹר לַסֻּכָּה הַפְּשׁוּטָה,
וְנָרִים רֹאשׁ אֶל הָאוֹר בַּשָּׁמַיִם.
נַחֲזֹר שׁוּב לָאַחְדוּת וּמַהוּתָהּ,
וְנָרִים כּוֹסִית אַחַת לַחַיִּים!