הטור השבועי של דן וקנין: "אָנוּ הַפְּלִיטִים"

אָנוּ הַפְּלִיטִים / דן וקנין

לִפְעָמִים אֲנִי אוּקְרָאִינִי, לִפְעָמִים עַרְבִי אוֹ יְווָנִי,

וּבְרוֹב הַמִּקְרִים אֲנִי יְהוּדִי אוֹ סְתָם צוֹעֲנִי.

 לִפְעָמִים אֲנִי עָטוּף בַּכָּאפִיָּה, נוֹשֵׂא צְלָב אוֹ עוֹטֶה טַלִּית,

אֲבָל תָּמִיד  אֲנִי הוּא זֶה שֶׁאַתֶּם הֲפַכְתֶּם לְפָלִיט.

תָּמִיד כְּשֶׁאַתֶּם נִלְחָמִים עִם פְּצָצוֹת אוֹ עִם חֲרָבוֹת,

מַגִּיעַ אֵיזֶה רָשָׁע שֶׁהוֹפֵךְ אֶת בֵּיתִי לְעִיֵּי חֳורָבוֹת.

הָעוֹלָם תָּמִיד נִלְחַם וְחוֹזֵר עַל זֶה כְּמוֹ תַּקְלִיט,

וּבְסוֹף כָּל סִבּוּב, אֲנִי שׁוּב הוֹפֵךְ לְפָלִיט.

פַּעַם הַנְּבִיאִים דִּבְּרוּ עַל יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת,

אֲבָל אַתֶּם הֲרַגְתֶּם אֶת הַיּוֹנָה וַהֲרַסְתֶּם לִי אֶת הַבַּיִת.

לִפְעָמִים הַבַּיִת הוּא אֹהֶל, צְרִיף אוֹ בִּנְיָן עִם מַעֲלִית,

אֲבָל כְּשֶׁהַבַּיִת  נֶהֱרַס, אֲנִי שׁוּב הוֹפֵךְ לְפָלִיט.

עַד שֶׁהִתְחַלְתֶּם הָיְתָה לִי גִּנָּה עִם עֵצִים וּפְרָחִים,

וְהַיּוֹם בִּגְלַלְכֶם אֲנִי  בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת וְנָע בַּדְּרָכִים.

אַתֶּם מַפְצִיצִים, שׂוֹרְפִים וְשׁוֹלְחִים יְחִידוֹת עִלִּית,

וַאֲנִי כְּמוֹ תָּמִיד מְנַסֶּה לִשְׂרֹד וְהוֹפֵךְ לְפָלִיט.

מִלְחָמוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם כְּבָר מִשַּׁחַר הַהִיסְטוֹרְיָה,

וַאֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ עַל בְּשָׂרֵינוּ כְּעֻובְדָּה וְלֹא כְּתֵאוֹרְיָה

כִּי לֹא חָשׁוּב אִם נִלְחָמִים בְּרוֹבֶה אוֹ בַּחֲנִית,

בַּסּוֹף בַּסּוֹף, אֲנִי כְּמוֹ תָּמִיד, הוֹפֵךְ לְפָלִיט.

בְּכָל מִלְחָמָה אָנוּ מְאַבְּדִים חֲבֵרִים, הוֹרִים וְאַחִים,

נוֹטְשִׁים אֶת הַבַּיִת, צוֹעֲדִים בַּשֶּׁלֶג אוֹ בַּמִּדְבָּר וּבוֹכִים.

הַמְּנַצֵּחַ תָּמִיד נוֹאֵם  בְּלַהַט וּמַמְצִיא אֵיזֶה מוֹטוֹ קָלִיט,

 אֲבָל  לֹא מֻטְרָד מֵהָעֻבְדָּה שֶׁבִּגְלָלוֹ  שׁוּב הָפַכְתִּי לְפָלִיט.

סֶרְבִּיָּה, בּוֹסְנִיָּה, אֵרִיתְרֵאָה, סוּדָאן, קוֹנְגוֹ וְאוּגַנְדָּה,

אוּקְרַאיְנָה, וֵנֵצוּאֵלָה, סוּרְיָה, אַפְגָּנִיסְטָן וְרוּאַנְדָּה.

מוֹזַמְבִּיק, קוֹלוֹמְבִּיָּה וְתֵימָן שֶׁתַּחַת שִׁלְטוֹן הַחותִים,

בְּכָל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה יֵשׁ מִילְיוֹנִים שֶׁהָפְכוּ לִפְלִיטִים.

כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי יֶלֶד תָּמִים שִׂחַקְתִּי בְּמִלְחֶמֶת כָּרִיּוֹת,

וְלֹא חָלַמְתִּי שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתִי מִבֵּיתִי בְּמַטְּחֵי יְרִיּוֹת.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת  הַחֶדֶר שֶׁלִּי , כָּל צַעֲצוּעַ וְכָל פְּרִיט,

וּמִתְאַמֵּץ לֹא לִזְכֹּר וְלֹא לִבְכּוֹת, כִּי עַכְשָׁיו אֲנִי פָּלִיט.

"אָב נִידָּח וְאם אוֹבֶדֶת, וְהַבַּיִת נֶעֱקַר.

אֵין גּוֹאֵל וְאֵין מוֹלֶדֶת, אֵין מָנוֹס מִיָּד אַכְזָר."

זֶה שִׁיר שֶׁאִמָּא שָׁרָה לִי כְּשֶׁיָּצָא וְהָפַךְ לְלָהִיט,

וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁהִיא מֵתָה לִפְנֵי שֶׁהָפַכְתִּי לַפָּלִיט.

עַכְשָׁיו אֲנִי  כְּבָר זָקֵן וְעָייֵף וְלִבִּי שָׁבוּר מִכְּאֵב וְצַעַר.

נוֹדֵד בָּעוֹלָם וּמְחַפֵּשׂ  מְדִינָה שֶׁתִּפְתַּח לִי אֶת  הַשַּׁעַר.

נוֹדֵד וּמְקַוּוֶה לִמְצֹוא יָד מוּשֶׁטֶת שֶׁל מַנְהִיג אוֹ שַׁלִּיט

שֶׁיַּגִּיד בְּחִיּוּךְ: "שֵׁב נָא אִתָּנוּ כְּאֶזְרָח וְלֹא כְּפָלִיט."