הטור השבועי של דן וקנין: "זֶמֶר לְכִתַּת כּוֹנְנוּת"

זֶמֶר לְכִתַּת כּוֹנְנוּת - דן וקנין

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ וְאֹפֶל,

וְהַצָּבָא בְּבֹקֶר שֶׁל חַג, מוֹעֵד וְנוֹפֵל.

הִתְעוֹרַרְנוּ אֶל בֹּקֶר לֹא הֶגְיוֹנִי,

שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא יָדַע הַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי.

קָפֶה מִשְׁפַּחְתִּי שֶׁל בֹּקֶר שַׁבָּת

נִמְהָל בְּדָמָן שֶׁל אֵם וְשֶׁל בַּת.

וַחֲבֵרִים שֶׁיָּצְאוּ לַעֲבֹד בַּמֶּשֶׁק,

נִזְעֲקוּ לְהָגֵן וְלֶאֱחֹז בְּנֶשֶׁק.

כִּתּוֹת כּוֹנְנוּת אַלְמוֹנִיּוֹת,

הָפְכוּ לְגִבּוֹרוֹת לְאֻומִּיּוֹת.

וַאֲנָשִׁים שֶׁמִּזְּמַן לֹא לָחֲצוּ עַל הֶדֶק,

חָסְמוּ בְּגוּפָם כָּל פִּרְצָה וְסֶדֶק.

אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וַעֲמוּסֵי חוֹבוֹת,

הָפְכוּ בְּבֹקֶר אָרוּר לְגִיבּוֹרֵי קְרָבוֹת.

וַאֲחֵרִים, לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי רְגִילִים,

הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנַעֲשׂוּ גִּיבּוֹרִים.

זְקֵנִים לְמוּדֵי שׁוֹאָה וּקְרָבוֹת,

וּצְעִירִים שֶׁזָּכְרוּ סִיפּוּרֵי אָבוֹת,

זִנְּקוּ לְהָגֵן עַל כֻּלָּנוּ,

וְנִרְצְחוּ כְּשֶׁנִּסּוּ לְהַצִּיל אוֹתָנוּ.

רַבִּים מִדַּי נָפְלוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם,

 וַאֲנַחְנוּ בּוֹכִים כִּי אֵין עוֹד כְּמוֹתָם.

וְהַיּוֹם בְּכָל קִבּוּץ עִיר וְיִשּׁוּב,

יֵשׁ גִּיבּוֹר שֶׁנָּפַל וְלֹא יָשׁוּב.

" יַעַל שִׁיר לְכִתָּה אַלְמוֹנִית "

שֶׁעָמְדָה בַּמְּשִׂימָה בִּגְבוּרָה עִילָּאִית.

וְגַם כְּשֶׁנִּפְרַץ הַשַּׁעַר וְנָפַל הַמִּבְצָר,

לָחֲמָה הַכִּתָּה וּבָלְמָה אֶת הַצַּר.

כְּשֶׁהַמְּדִינָה נֶעֶלְמָה מִן הַתְּמוּנָה,

אַתֶּם נִלְחַמְתֶּם וְהִצַּלְתֶּם עוֹד שְׁכוּנָה.

חֲמוּשִׁים בְּנֶשֶׁק קָטָן וְקָצָר,

בְּלַמְתֶּם נְהַר אוֹיֵב שֶׁלֹּא עָצַר.

אַתֶּם שֶׁלְּחַמְתֶּם מְעַטִּים מוּל רַבִּים,

מְצוייָּדִים בְּאֶקְדָּח מוּל מִקְלָע וְרוֹבִים,

לָכֶם מַגִּיעָה תְּהִילָּה וְתוֹדָה עֲמֻקָּה,

שֶׁל עַם שֶׁלְּפָנָיו מִלְחָמָה אֲרֻכָּה.

אַתֶּם שֶׁהִקְרַבְתֶּם אָח וְחָבֵר,

והגַנְתֶּם בְּגוּפְכֶם עַל הַגָּדֵר,

רְאוּיִים לְכָבוֹד וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם,

שֶׁל הָעָם הַקַּד לִפְנֵיכֶם אַפַּיִם.!