בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, אני מרגישה שיותר ויותר ישראלים מסתובבים עם שאלות קשות שהם כבר חוששים לומר בקול. אחרי אותו יום נורא, שבו מחבלי חמאס רצחו, חטפו ופצעו אזרחים רק משום שהם ישראלים ויהודים, נדמה היה שהאסון יחזיר אותנו לערבות הדדית ולתחושת גורל משותף. אבל ככל שחולף הזמן, הוויכוחים סביב השוויון בנטל, הפטור מגיוס, תקציבי הישיבות, נטל המס, קמפיינים ייעודיים למגזרים מסוימים והמחאות נגד גיוס בני ישיבות רק הולכים ומעמיקים. בזמן שהלוחמים והמילואימניקים ממשיכים לשלם מחיר כבד כדי להגן על כולנו, רבים שואלים האם האחריות הלאומית מתחלקת באמת באופן שוויוני. זו אינה קריאה נגד ציבור כזה או אחר, אלא קריאה לעצור ולשאול האם מדינת ישראל עדיין מצליחה לשמור על תחושת השותפות שעליה הוקמה, או שאנחנו הולכים ומתרחקים ממנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בקשת החנינה של נתניהו והסירטון בו פנה לעם בנושא, הינה תמצית מזוקקת של אישיותו הנכלולית של בנימין נתניהו. מאחרי המילים המרטיטות לבבות (תמימים..) ,קול הבריטון הסמכותי והמימיקה הנחרצת, מסתתרות מניפולטיביות, ציניות, התקרבנות ובריחה מאחריות, ברמה שטרם נראתה בהיסטוריה הישראלית ואולי אף העולמית.
שנתיים לאחר האסון הכבד ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, כשהוא אחז בהגה, מעז נתניהו לבקש תקדים היסטורי: ביטול משפטו הפלילי בעודו מכהן, תוך עיוות מוחלט של מוסד החנינה עצמו. ואף מעז לטעון כי החנינה חשובה לנו, לא לו..
מי שחולל את השסע העמוק ביותר בחברה הישראלית וגרר אותנו למלחמת אזרחים בהתהוות, מציע כעת "עסקה": אם הנשיא יפטור אותו ממשפטו, הוא יואיל בטובו לעצור את מסע ההרס של מערכות החוק והתקשורת,
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
